数据管理系统

菜单

14:22:59

序号	标题 / 预览内容	原文长度	来源	发布时间入库时间	下载
3149602	有图 <nav> מעריב <i></i> המקומון <i></i> חדשות רמת גן - גבעתיים </nav> <p> חדשות רמת גן - גבעתיים </p> <p> <p> תלמיד בן 16 מרמת גן יצר גשר מישראל לעולם בזמן המלחמה </p> <p> תלמיד מרמת גן הוענק תעודת כבוד על יוזמת "שגרירים של תקווה", פרויקט ייחודי שיצר בשיתוף משרד החוץ לאיסוף מסרים מצולמים משגרירי ישראל בעולם לחיזוק הרוח הישראלית </p> </p> <p> <p> <p> <p> <img src="https://images.maariv.co.il/image/upload/f_auto,fl_lossy/c_fill,g_faces:center,h_250,w_250/873879" rel="noopener noreferrer"> </p> <p> <p> משה כהן </p> <time>13:07 21/05/2025</time> </p> </p> <p> <p> <img src="https://images.maariv.co.il/image/upload/e_make_transparent:10/873146.svg" rel="noopener noreferrer"> <img src="https://images.maariv.co.il/image/upload/e_make_transparent:10/873145.svg" rel="noopener noreferrer"> <img src="https://images.maariv.co.il/image/upload/e_make_transparent:10/873147.svg" rel="noopener noreferrer"> <img src="https://images.maariv.co.il/image/upload/e_make_transparent:10/875415.svg" rel="noopener noreferrer"> <img src="https://images.maariv.co.il/image/upload/e_make_transparent:10/873143.svg" rel="noopener noreferrer"> </p> <p> <img src="https://images.maariv.co.il/image/upload/e_make_transparent:10/854634.svg" rel="noopener noreferrer"> </p> </p> </p> <p> <img src="https://images.maariv.co.il/image/upload/f_auto,fl_lossy/c_fill,g_faces:center,h_470,w_690/982637" rel="noopener noreferrer"> יאיר כהן מתיכון אמית בר אילן (צילום: באדיבות המצולם) </p> <p> <p> <p> </p> </p> </p> <p> <p>יאיר כהן, תלמיד בן 16 מתיכון אמית בר אילן ברמת גן, קיבל את אות "גשר של תקווה" על יוזמות חברתיות המחברות בין לבבות בזמן מלחמה. הפרס הוענק במסגרת טקס דיפלומטי מיוחד, שהדגיש את חשיבות המעורבות החברתית של בני נוער בתקופה מאתגרת.</p><p>את ההכרה קיבל כהן בעיקר על פרויקט "שגרירים של תקווה", יוזמה ייחודית שהשיק בפורים 2025, בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל. במסגרת הפרויקט, שנוצר בשיתוף משרד החוץ, יצר הנער "משלוח מנות" מיוחד מסוגו - אוסף של מסרים מצולמים משגרירי ישראל במדינות שונות ברחבי העולם, המביעים תמיכה, עידוד ותקווה לעם ישראל ברגעים הקשים.</p><p>הסרטון, המאגד קולות תמיכה ממדינות שונות, הפך למסמך מרגש המשמש תזכורת לכוחה של הסולידריות הבינלאומית ולחיזוק הרוח הישראלית בתקופה מאתגרת. יוזמה זו מדגישה את החשיבות של ערוצי תקשורת ודיפלומטיה, במיוחד כשהם נעשים בידי בני הדור הצעיר.</p><p>מהתיכון אמית בר אילן נמסר כי גאים ביאיר ובפרויקט החשוב שיזם, המהווה דוגמה ליכולתם של בני נוער להשפיע ולהוביל יוזמות בעלות משמעות לאומית ובינלאומית. "יאיר הוכיח שגם בגיל צעיר אפשר להניע שינוי משמעותי ולהפיח תקווה ואחדות", אמר מנהל בית הספר.</p><p></p><p>פרויקט "שגרירים של תקווה" זכה לתהודה רבה בקרב קהילות ישראליות בארץ ובעולם, והוא ממשיך לשמש כגשר וירטואלי המחבר לבבות מעבר לגבולות גיאוגרפיים ומדיניים, בדיוק בזמן שבו הקשרים הללו חשובים מתמיד.</p> </p> <p> תגיות: רמת גן / חינוך / פרסים </p> </p> <p> </p> <p> </p> יאיר כהן מתיכון אמית בר אילן זכה באות "גשר של תקווה" \| מעריב	查看 4074	Maariv.co.il	2025-01-01 00:00:00 2025-05-22 10:55:05	word
3149601	有图 <p><p><p><p>ממש כמו סינדרלה, אחת משתי הלכלוכיות של הכדורגל האנגלי העונה יכולה הלילה, עד חצות, להפוך כבמטה קסם את העונה הגרועה ביותר שחוותה זה עשורים - לזוהרת במיוחד. מנצ"סטר יונייטד וטוטנהאם, ששקועות יחדיו במקומות 16 ו־17 בתחתית הפרמיירליג, ייאבקו הערב ראש בראש בגמר הליגה האירופית שייערך בבילבאו, ספרד. המנצחת תוכל לזכות בכרטיס ישיר לליגת האלופות בעונה הבאה - משאת הנפש של שני המועדונים מהמובילים באירופה.</p><p>אלא שמעבר למאבק על כר הדשא הערב, יתרחש ביניהן קרב לא פחות מסקרן - בזירה הכלכלית. מדובר בשתי קבוצות מהעשירות והמשפיעות בכדורגל האנגלי, שכל אחת מהן בנתה לעצמה פילוסופיית ניהול כמעט הפוכה. טוטנהאם מציגה מודל ניהולי חדשני שכולל תכנון כלכלי מוקפד, והתבססות על האיצטדיון המתקדם ביותר באנגליה תוך דגש על הכנסות יציבות. לעומתה יונייטד משמרת דפוס פעולה של מותג עולמי, הנשען על שיווק וחוזי חסות ענקיים. המודל של טוטנהאם סולידי אך יציב; המודל של יונייטד יוקרתי אך מסוכן.</p><p>"יש קבוצה מצומצמת של מועדונים שיכולים להרשות לעצמם להתנהג ולהתפתח כמו יונייטד, עם כאלה כמויות של כסף שמושקעות שם, מתוך מחשבה שמתישהו זה יתפוס, ושהמותג יחזיק מעמד לאורך זמן", אומר ד"ר דותן פרסיץ, חוקר בתחום האסטרטגיה והכלכלה מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. "אין ספק שהמותג שלהם לא חזק עכשיו כמו שהיה לפני עשור. ובגלל חוסר ההצלחות, כשהילדים שגדלים עכשיו שואלים את עצמם את מי כדאי לאהוד – יונייטד לא נכנסת לראש הרשימה". </p><p>3 צפייה בגלריה </p><img src="https://pic1.calcalist.co.il/picserver3/crop_images/2025/05/20/H1S9O115Zee/H1S9O115Zee_346_62_1203_1203_0_x-large.jpg" rel="noopener noreferrer"><img src="https://pic1.calcalist.co.il/picserver3/crop_images/2025/05/20/H1S9O115Zee/H1S9O115Zee_346_62_1203_1203_0_x-large.jpg" rel="noopener noreferrer"><p> הבעלים של מנצ"סטר יונייטד, ג"ים רטקליף. הזדמנות להחזיר את התהילה שאבדה</p><p>(צילום: Justin Setterfield/Getty Images)</p></p><p>לדבריו, "יש בערך שישה–שבעה מועדונים שיכולים להחזיק משהו כזה לאורך זמן. אני חושב שעבור רוב המועדונים המודל של טוטנהאם הרבה יותר סביר. הבעיה בטוטנהאם היא שאולי הם לוקחים את זה לקצה, אנחנו רואים שמאוד קשה להם להיות תחרותיים לאורך עונה שלמה ולכן אין להם תארים". </p><p>ואמנם, הדיסוננס הזה, בין עסק כלכלי לבין קבוצת כדורגל שצריכה גם לספק הישגים ספורטיביים, מטריד במיוחד את אוהדי התרנגולים. המועדון לא זכה בשום תואר כבר 17 שנה, ולא סיים בין שלושת המקומות הראשונים מאז 2018. המרמור בקרב האוהדים הוביל בחודשים האחרונים למחאה נגד הבעלים זה 24 שנים, היו"ר דניאל לוי, תוך האשמות שהוא מתנהל כאילו המועדון הוא עסק כלכלי בלבד. "יש גבול לחסכנות", טוענים אוהדים, ומזכירים באותה נשימה שלוי עצמו השתכר 3.7 מיליון ליש"ט בעונה – הכי הרבה בפרמיירליג.</p><p>כשאין תארים גם לא צריך לשלם בונוסים </p><p>המומחה לכלכלת ספורט הבריטי קיראן מגווייר הסביר לאחרונה בפודקאסט של שחקן העבר ריו פרדיננד ש"טוטנהאם היא המועדון הרווחי ביותר בתולדות הפרמיירליג – בפער. יש להם את האיצטדיון הכי טוב בליגה, שכר שחקנים מהנמוכים ביחס להכנסות. מבחינת עסקית – אם אני שם בצד את הכובע של אוהד – זה פשוט מושלם. והכי חשוב, הם גם לא צריכים לשלם בונוסים על זכייה בתארים...".</p><p>קצת מספרים: ההכנסות של טוטנהאם הגיעו ל־528 מיליון ליש"ט בעונת 2023–2024, לא מעט בזכות האיצטדיון החדש שהיה אחראי לרבע מההכנסות. הקבוצה מקפידה על הוצאות שכר מתונות - 221 מיליון ליש"ט – הנמוכות בין מועדוני הצמרת ונמנעת מהפסדים גדולים. גם כשהפסידה 26 מיליון ליש"ט בעונה שעברה – מדובר בשיפור של 73% לעומת השנה שקדמה לה.</p><p>שחקן העבר ג’יימי רדנאפ לא מתרשם ממספרי הקבוצה מצפון לונדון: "כששיחקתי בליברפול המטרה תמיד היתה לנצח. היו קונים שחקנים כדי לקחת גביעים. פה נראה שכל עוד ביונסה מופיעה בקיץ, וה־NFL מגיע בסתיו לאיצטדיון של טוטנהאם – כולם מרוצים. זה אולי מודל רווחי, אבל לא כזה שבונה תרבות של ניצחון".</p><p>3 צפייה בגלריה </p><img src="https://pic1.calcalist.co.il/picserver3/crop_images/2025/05/20/Hk4YsXcWlx/Hk4YsXcWlx_0_0_1211_896_0_x-large.jpg" rel="noopener noreferrer"><img src="https://pic1.calcalist.co.il/picserver3/crop_images/2025/05/20/Hk4YsXcWlx/Hk4YsXcWlx_0_0_1211_896_0_x-large.jpg" rel="noopener noreferrer"><p></p><p>אוהדי טוטנהאם יכולים להתנחם מעט מכך שהייאוש של אוהדי השדים האדומים לא נעשה גם הוא יותר נוח. הידרדרות הקבוצה בשנים האחרונות מצליחה לשבור שיאים, כאשר העונה היא רשמה מספר הפסדים בלתי נתפס - 18. גם הלחץ בהנהלה רק הולך וגובר לקראת הגמר. יונייטד פועלת כמותג עולמי עם הוצאות ענק. בעונה האחרונה הכנסותיה הגיעו אמנם לשיא – 661.8 מיליון ליש"ט – אך גם ההפסדים הגיעו ל־113 מיליון ליש"ט. ההוצאות על רכש נשארות גבוהות (מעל 200 מיליון ליש"ט בשנה), והחוב לספקים עומד על 300 מיליון ליש"ט. נתון בולט נוסף שמבטא את הבזבזנות: בחמש העונות האחרונות ההוצאה של יונייטד על רכש נטו של שחקנים (קניות פחות מכירות) עומדת על כ־565 מיליון ליש"ט, שנייה בעולם רק לצ"לסי שבזבזה כ־740 מיליון ליש"ט. </p><p>הפסד במשחק הגמר יקטין הכנסות מנותני חסות</p><p>לכן השתתפות בליגת האלופות בשנה הבאה באמצעות זכייה בליגה האירופית היא קריטית למועדון, שכן אחרת היא תספוג פגיעה כלכלית משמעותית. במקרה של הפסד הערב המועדון יהפוך לפחות מושך לנותני חסות. כך אדידס, שעמה חידשה יונייטד ב־2023 את הסכם החסות עד 2035 עבור 114 מיליון דולר לעונה, עלולה להפעיל סעיף שיגרע 13 מיליון דולר בכל עונה שיונייטד לא מגיעה לליגת האלופות. המכה הקשה ביותר ליונייטד תהיה אובדן ההכנסות משידורים וממשחקי בית. לפי הערכות, השתתפות בעונה הבאה בליגת האלופות תהיה שווה ליונייטד עשרות מיליוני דולר בשל הכנסות ממשחקים ביתיים.</p><p>3 צפייה בגלריה </p><img src="https://pic1.calcalist.co.il/picserver3/crop_images/2025/05/20/By4EY11q11ex/By4EY11q11ex_246_15_957_957_0_x-large.jpg" rel="noopener noreferrer"><img src="https://pic1.calcalist.co.il/picserver3/crop_images/2025/05/20/By4EY11q11ex/By4EY11q11ex_246_15_957_957_0_x-large.jpg" rel="noopener noreferrer"><p> הבעלים של טוטנהאם, דניאל לוי. הזדמנות לשפר את המותג העולמי</p><p>(צילום: Richard Heathcote/Getty Images)</p></p><p>האוהדים קיוו לרוח חדשה שתשיב את המועדון לימי הזוהר עם כניסתו אשתקד של המיליארדר הבריטי ג’ים ראטקליף, בעלי חברת הכימיקלים INEOS, כבעל מניות מיעוט (28%) לצד הבעלים האמריקאים האחים גלייזר. בינתיים התקוות התנפצו אל קרקע המציאות. ראטקליף מנסה לקצץ בהוצאות, אולי ברוח החסכנות של דניאל לוי, אבל הספיק כבר לקומם עליו את השחקנים ועובדי המועדון לקראת הגמר, כשהחליט לבטל את הכרטיסים בחינם למשחק לעובדי המועדון ולקצץ בכרטיסים שיקבלו השחקנים. דווקא מי שהפתיע היה דניאל לוי שהחליט להעניק כרטיסים בחינם לכל 700 עובדי טוטנהאם. מחליפים תפקידים? </p><p>האם טוטנהאם עשויה להפוך למותג גלובלי אם תזכה בליגה האירופית?</p><p> "יש אפשרות כזו, כמו שלמשל יש ניסיון לבנות עכשיו את ניוקסל כמותג גלובלי", אומר פרופ" יוסי שפיגל מהפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א. "מנצ"סטר סיטי היתה במשך שנים הקבוצה השנייה ממנצ"סטר, שלא כל כך הכירו, והפכה להיות מותג גלובלי. גם פאריז סאן ז"רמן לא היתה קבוצה שעניינה מישהו מעבר לצרפת עד לא מזמן". </p><p>הכל שאלה של כמה כסף משקיעים כדי להפוך למותג גלובלי או שיש עוד משהו?</p><p>פרופ" שפיגל: "זה לא רק עניין של כסף. ביונייטד לא הצליחו לשחזר את ההצלחות של תקופת פרגוסון, למרות שאולי משקיעים יותר כסף מאשר בתקופתו. אז זה לא רק כסף. אתה צריך את האנשים שיודעים לנהל כזו קבוצה. זה מאוד מסובך".</p><p>לזכייה הערב צפויה השפעה לא מבוטלת גם על דימוי המועדון: עבור יונייטד – זו הזדמנות להחזיר מעט מההילה האבודה; עבור טוטנהאם – זו עשויה להיות מדרגה חשובה בדרך להפיכתה למותג גלובלי. והמפסידה? היא כבר תחזור להיות לכלוכית אחרי חצות, לפחות עד העונה הבאה.</p></p></p></p> דו–קרב אנגלי בגמר הליגה האירופית: הלוזריות הבריטיות מחפשות סוף טוב \| כלכליסט	查看 6989	Calcalist	2025-05-21 11:10:00 2025-05-22 10:53:30	word
3149600	无图 <p><p><p><p>ביום שבת האחרון, מלצריה הוותיקים של מסעדת הנמל הפיזני, השוכנת בעיר העתיקה של עכו, כלל לא הופתעו שתשומת הלב של מרבית הסועדים נדדה אל עבר חומת הים העתיקה. שם, כפי שקורה מדי שנה כשהטמפרטורה בחוץ מטפסת והמים מתחממים, "הספורט הלאומי הבלתי מעורער של העיר", כפי שמכנים אותו התושבים כבר עשרות שנים, מתעורר שוב לחיים — קפיצות ראווה וירטואוזיות מחומות האבן הגבוהות אל תוך מי הים הצוננים. </p><p>"מי שלא קופץ מהחומות למים, התושבים כאן לא יחשיבו אותו לעכואי", מגלה פרג", אחד מעובדיה של המסעדה, ומעלה חיוך למראה ההמולה שיוצרים סביבם הקופצים הנועזים. הצעירים ביותר שמעזים לעופף באותה שבת במורד החומה, שגובהה קרוב ל־10 מטרים, הם זאטוטים שטרם מלאו להם 10 שנים. לצידם, קרוב לתריסר נערים בשנות העשרה, אך גם מספר מבוגרים שגילם כבר נושק ל־30. הרוב קופצים באופן רגיל — כשרגליהם נכנסות תחילה למים ורק לאחר מכן גופם, אבל ישנם גם מי שמעזים לבצע סלטות מרשימות לפנים ולאחור. </p><p>הביצוע של כולם חייב להיות מדויק ביותר. בקו ישר למטה ממתינים סלעים חדים שיכולים לפצח עצמות למפספסים. לאורך השנים התקבלו אינספור דיווחים על אנשים שנפצעו באותן קפיצות מפורסמות מהחומות: נער שנקרעה לו הבטן כתוצאה מהמפגש העוצמתי עם המים וגם כאלו שפספסו במעט את נקודת הכניסה המושלמת למים ונחבלו קשות מהסלעים. "אתה חייב לדעת כאן בדיוק מה אתה עושה ולתכנן איפה אתה הולך לנחות", מסביר פרג", שצופה בקופצים כבר שנים. </p><p>והוא בהחלט יודע על מה הוא מדבר. האיש התמיר והרזה בעל השיער הלבן, שגילו כבר מעל 60, הילך על החומות בילדותו וכמו שאר העכואים הצעירים, קפץ מאות פעמים למים. "כשהייתי ילד הייתי קופץ מהחומות בשביל כסף", הוא מספר וצוחק, "התיירים פעם היו משלמים לנו הרבה כסף בדולרים כדי שנראה להם קפיצות". המלצר הוותיק מספר כי בעכו, פעמים רבות אבות לוקחים את הילדים לבצע את הקפיצה הראשונה מהחומה, ואלו בהמשך ייקחו גם הם את הצאצאים שלהם. "כאן, כדי לקבל אזרחות של עכואי, אתה חייב לקפוץ".</p><p>בהייה מהצד בקופצים הנועזים של עכו, במיוחד במיומנים ביותר שבהם שמבצעים סלטות וריחופים אקסטרימיים ממושכים, מזכירה את תחום "קפיצות המצוקים", האח הרע והאקסטרימי של קפיצות המים הקלאסיות לבריכה, שבו אנשים מרחפים מגשרים גבוהים, חומות ומצוקים בגובה עשרות מטרים אל לבם של מאגרי מים שונים ומשונים ברחבי הגלובוס. תחום שבו בחרו לעסוק גם חלק מקופצי המים האולימפיים שחיפשו הכנסות וריגושים נוספים.</p><p>כבר בשנות ה־70 שודר בטלוויזיה הישראלית סרטון המתעד את בני דורו של פרג" גודשים את החומות בחופש הגדול ומעופפים למים. מי שעוד עמד שם לפני עשרות שנים וביצע את אותו "מבחן בגרות" של זינוק מהחומות למים הוא חבר הכנסת לשעבר ופרשן הספורט המיתולוגי זוהיר בהלול, שעבר לעיר עם בני משפחתו בגיל 8. "באחד מימי הקיץ, בתום יום לימודים, החליטו בני כיתתי שהולכים לקפוץ לים", סיפר בעבר בריאיון, "החשש בלבי הלך וגבר כשבני כיתתי קפצו בזה אחר זה. הבנתי שאני עומד למבחן. נשארתי האחרון, הבנתי שאין מנוס והברירה היחידה שנותרה בידי כדי להתקבל לחבר"ה זה לקפוץ. שמתי את חיי בכפי, עצמתי עיניים וקפצתי", תיאר את החוויה.</p><p>אף על פי שמקובל מאוד לחשוב כי את חומות הים המפורסמות בנו הצלבנים, על בנייתן דווקא היו אמונים שליטיה העות’מאנים של העיר — דאהר אל־עומר ואחמד פאשה אל ג"זאר, אשר ביצרו את העיר בשלהי המאה ה־18. טרם תקופתם, שבה גם נהדפה מתקפתו המפורסמת של נפוליאון על עכו, כלל לא היתה קיימת בה חומה בכיוונו של הים, אלא רק חומה יבשתית היקפית ומבוצרת. ברחבי עכו העתיקה יש רבים המוכנים להישבע, כמו פרג", שאפילו הסבא של הסבא שלהם כבר קפץ מהחומה. "הקפיצות פה עתיקות לפחות כמוה", הוא אומר בשכנוע עמוק. בחום הארץ ישראלי המעיק, לא כל כך קשה להאמין שגם לפני 200 שנה אנשים מצאו דרכים יצירתיות ונועזות להצטנן במהירות.</p><p>באותה שבת חמה, קהל קופצי החומה מגוון. מלבד הילדים ובני הנוער הערבים מעכו העתיקה, גם זוג חיילים משוחררים ושריריים בשנות ה־20 לחייהם. זוהי קפיצתם הראשונה אי פעם מהחומה, ומוחמד חג"אזי, קופץ ותיק ומנוסה, זורק להם טיפים לאן עליהם לזנק וכיצד גופם אמור לפגוש את המים. מסביב, בני הנוער המקומיים מעודדים ומדגימים להם כיצד לקפוץ. בואן של סירות התיירים - אשר משיטיהם רואים בקופצי החומה אטרקציה לנוסעים - לסביבת החומה, מפיח בכולם אומץ נוסף. האגו מזניק את צמד החיילים מהחומה ומול עיניהם המשתאות של תיירי הסירות הנלהבים, הם פוגשים את הים הנוקשה בדיוק בנקודה הנכונה. מחיאות כפיים רמות וצעקות "כל הכבוד" נשמעות ממרומי החומה ומהסירות. </p><p>ההמולה והשאון שוככים לגמרי כשבחורה יהודייה צעירה נעמדת על קצה החומה אל מול יושביה ההמומים של המסעדה, וזוממת כיצד לקפוץ. הם מצידם שולפים מיד מצלמות ומחכים לראות אם תעז. כעבור רגעים לא ארוכים היא טסה באוויר בדיוק כמו קודמיה כשהיא משחררת צעקה נלהבת בעודה באוויר. נערי החומה הקבועים נאלמים דום מול האומץ שהפגינה. </p><p>המחזה של נערה מזנקת מהחומה עדיין נדיר מדי. מה שבטוח הוא שגם בקיץ הזה, די ברור שאף אחד בעכו לא מתכוון לספור את השלטים הלבנים שתלויים על החומות ומכריזים באדום בוהק: "סכנה, אסור לטפס על החומות". "אף על פי שכמות קופצי החומות פוחתת משנה לשנה", כפי שטוען פרג", "גם הבן שלי עוד יביא לכאן את הנכדים שלו".</p></p></p></p> "מי שלא קופץ מהחומות למים, התושבים כאן לא יחשיבו אותו לעכואי" \| כלכליסט	查看 4573	Calcalist	2025-05-21 11:40:00 2025-05-22 10:53:30	word
3149599	无图 <p><p><p><p>החרם על יבוא מוצרי צריכה מטורקיה לישראל פגע ביבואנית מוצרי החשמל ראלקו. החברה מייבאת את מותג מוצרי החשמל בלומברג (Blomberg), המיוצר בקונצרן ארצ"ליק (Arcelik) הטורקי. </p><p>תחת המותג מייבאת החברה מוצרי קו לבן, ומרבית המכירות הן בקטגוריות המקררים ומדיחי הכלים. ההובלה של מקררים יקרה בשל הנפח הגדול שהם תופסים במכולה, ומאז שהחל החרם מצד טורקיה היא התייקרה עוד יותר, שכן החברה — כמו יתר יבואניות מוצרי החשמל הישראליות — נאלצת לייבא דרך מדינות אחרות ולא ישירות מטורקיה.</p><p>ראלקו ממשיכה לייבא את המוצרים מקונצרן ארצ"ליק הטורקי באופן סדיר, אך מאז הודעת משרד הסחר הטורקי על הפסקת המסחר בין שתי המדינות היא אינה מייבאת את המוצרים ישירות מטורקיה, אלא הסחורה עוברת למדינה אחרת באירופה ומשם לישראל. המסלול העוקף הזה מייקר לראלקו את עלות ההובלה ופוגע ברווחי החברה. </p><p>המצב החדש הקשיח גם את תנאי התשלום שראלקו נדרשת לשלם על הסחורה שהיא מזמינה. עם פרסום תוצאותיה לרבעון הראשון של 2025 דיווחה ראלקו כי חוסר היכולת לבצע יבוא ישיר מטורקיה "מייקר את עלויות ההובלה באופן מהותי, וכן הביא לשינוי בתנאי התשלום, כך שהחברה נדרשת להעביר את התשלום בטרם ייצור ההזמנה, ומשכך נוצרה חשיפה לחברה עד למועד קבלת הסחורה".</p><p>בשל התייקרות ההובלה מטורקיה, ובמקביל לירידה שנרשמה במכירות החברה, רשמה ראלקו ירידה של 16% ברווח הגולמי, שהסתכם ברבעון ב־19 מיליון שקל, ושיעור הרווח הגולמי ירד ל־24.3% לעומת 26.6% ברבעון המקביל ב־2024.</p><p>מלבד המותג בלומברג מייבאת ראלקו מקררי שארפ (Sharp), מוצרים של המותג גרונדיג (Grundig), שאף הוא מיוצר בטורקיה, ומוצרי קו לבן של זנוסי (Zanussi) מקבוצת אלקטרולוקס. ראלקו סבלה ממחסור במלאי, והדבר פגע במכירות. </p><p>בתום הרבעון הראשון היא מדווחת על ירידה של 8% בהכנסות, שהסתכמו ב־78.4 מיליון שקל. מכירות מגזר מוצרי הצריכה, שבו היא פועלת עם שארפ, בלומברג וגרונדיג, ירדו ב־3 מיליון שקל, ומכירות מגזר זן סוכנויות, שכולל את פעילות מוצרי הקו הלבן של זנוסי והמותג הסיני החדש שהיא מייבאת, CHIQ, ירדו ב־3.6 מיליון שקל נוספים. </p><p>הירידה ברווח הגולמי השפיעה לרעה על הרווח התפעולי, שירד ב־25% ברבעון והסתכם ב־9 מיליון שקל. שיעור הרווח התפעולי עמד על 11.6% לעומת שיעור של 14.3% ברבעון מקביל אשתקד.</p><p>הוצאות המימון ברבעון המקביל עמדו על כ־500 אלף שקל, ואילו ברבעון המדווח הן זינקו ל־2.5 מיליון שקל עקב חולשת השקל מול הדולר ועליית הריבית. </p><p>הירידה בפעילות הקבוצה והעלייה בהוצאות המימון הובילו את ראלקו לסיים את הרבעון הראשון עם צניחה של 44% ברווח הנקי ל־5 מיליון שקל. דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד בהיקף 15 מיליון שקל לאחר שבמרץ חילקה החברה דיבידנד בהיקף זהה.</p></p></p></p> ראלקו משלמת על המלחמה: החרם הטורקי ייקר את ההובלה והיא נדרשת לשלם לפני הייצור \| כלכליסט	查看 2401	Calcalist	2025-05-21 11:00:00 2025-05-22 10:53:30	word
3149598	无图 <p><p><p><p>סופית - פנגו לא תתמזג עם גט: בעקבות קשיים משמעותיים שהעלתה הממונה על התחרות, החליטה פנגו למשוך את בקשת המיזוג עם חברת גט. בכך נמנעה למעשה החלטה רשמית של הרשות, שעל פי ההערכות הייתה צפויה להתנגד למיזוג.</p><p>לאחרונה שלחה רשות התחרות מכתב הסתייגויות לשתי החברות. המכתב רמז בבירור כי הרשות נוטה שלא לאשר את עסקת המיזוג בשווי 175 מיליון דולר שנחתמה לפני כשנה. ב"כלכליסט" נחשף כי במכתב הובעו חששות כבדים שמיזוג כזה יפגע משמעותית בתחרות בשוק.</p><p>החששות העיקריים של הרשות התמקדו באפשרות שהסינרגיה בין שתי החברות המובילות בתחומן תדחוק מהשוק מתחרות כמו סלופארק ויאנגו. בין לבין דנו בפנגו וברשות בתנאים שונים כדי לנסות לאפשר את העסקה אולם הממונה לא קיבלה אותם.</p><p>פנגו מתמקדת בשוק החנייה ומציעה שירותים נוספים כמו תשלום בתחבורה ציבורית ותדלוק, בעוד גט מובילה בשוק המוניות והמשלוחים. הרשות הביעה חשש גם לגבי מאגרי המידע הגדולים שבידי שתי החברות, אשר איחודם עלול לפגוע בתחרות.</p><p>למרות שהחברות זומנו לשימוע בו היו אמורות להציג את עמדתן, ההערכה הייתה כי הסבירות לקבלת האישור לאחר התנהלות של שנה מול הרשות הייתה נמוכה מאוד, מה שהוביל את פנגו להחלטה למשוך את הבקשה.</p><p>מחברת יאנגו טקסי המתחרה בגט נמסר, "כזכיין הרשמי של יאנגו בישראל, אנו מברכים על ההודעה כי פנגו משכה את בקשת המיזוג עם גט - מהלך שמבטיח כי שוק התחבורה בישראל יישאר פתוח, מגוון ותחרותי".</p></p></p></p> רשות התחרות הערימה קשיים ופנגו נסוגה מעסקת המיזוג עם גט \| כלכליסט	查看 1279	Calcalist	2025-05-21 16:39:27 2025-05-22 10:53:30	word
3149597	无图 <p><p><p><p>הפניקס תעניק ללקוחות קופות גמל שלה פיצוי בהיקף של 55 מיליון שקל. כך עולה מפשרה שהושגה בתביעה ייצוגית.</p><p>התובע, שיוצג על ידי עוה"ד עופר לוי ואורי מקובסקי, החזיק בשתי קופות גמל באקסלנס; לפי התביעה, ב-2007, כשאקסלנס היתה בבעלות חלקית של הפניקס - דמי הניהול בקופות האמורות הועלו ב-2%, ללא הודעה מקדימה כפי שנדרש לפי תקנות רשות שוק ההון. בהמשך רכשה הפניקס את מלוא הבעלות על אקסלנס.</p><p>בפברואר 2017 פנה הלקוח להפניקס וביקש לקבל החזר על העלאת דמי הניהול. הפניקס טענה להתיישנות, והלקוח פנה לבית המשפט. ב-2022 אישר שופט ביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב דורי ספיבק את התביעה כייצוגית. השופט קבע כי חברי הקבוצה הזכאים לפיצוי הם כל מי שהפניקס העלתה להם דמי ניהול ב-2007 מבלי להודיע על כך בצורה מפורשת. </p><p>לפי הפשרה, תחזיר הפניקס למבוטחים הזכאים לפיצוי 46 מיליון שקל במזומן, ותעניק להם הטבה עתידית לפיה דמי הניהול לא יועלו במשך שנה אחת. </p><p>הפניקס טענה בתגובה כי ההודעה שלה על העלאת דמי ניהול הייתה ברורה ומספקת ואף הופיעה בדוחות הרבעוניים של המבוטחים. התובע הסביר כי ההודעה עצמה הייתה בעלת אופי פרסומי ורק בעמוד 10 צוין כי דמי הניהול בקופה הועלו.</p><p>תביעה דומה עומדת נגד בית ההשקעות אלטשולר שחם. לרוב כאשר מאושרת תביעה ייצוגית נגד חברת ביטוח, החברות מעדיפות להגיע לפשרה ולא להתדיין בבית המשפט.</p></p></p></p> פשרה בייצוגית: הפניקס תעניק ללקוחות קופות גמל פיצוי של 55 מיליון שקל \| כלכליסט	查看 1222	Calcalist	2025-05-21 22:11:27 2025-05-22 10:53:30	word
3149596	无图 <p><p><p><p>בג"ץ קבע הערב כי ההחלטה על פיטורי ראש השב"כ רונן בר היתה "חסרת תקדים בקורותיה של המדינה, התקבלה בהליך לא תקין, מבלי שהסוגייה הובאה בפני הוועדה המייעצת, בסתירה להחלטות ממשלה קודמות, תוך הפרת כללי ניגוד עניינים. ללא תשתית עובדתית נאותה, ותוך הפרת זכות הטיעון של ראש השב"כ". עם זאת, מאחר ובר כבר הודיע שיסיים את כהונתו בחודש הבא – השופטים ציינו שאין צורך בסעד מעשי. ההחלטה התקבלה על ידי נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטת דפנה ברק-ארז, כאשר המשנה לנשיא העליון נעם סולברג הסתייג וקבע כי מאחר שבר התפטר - אין צורך להכריע בעתירה. </p><p>השופט עמית כתב בפסק הדין מסר בעל משמעות לגבי חובת הנאמנות של ראש השב"כ הבא אחרי בר: "חומרת הפגמים בהחלטה (על הדחת בר) והצטברותם – כל אלה מעידים על זניחת מושכלות יסוד הנוגעים לשירות הביטחון הכללי ולמעמדו של ראש השב"כ כבעל תפקיד ממלכתי א-פוליטי ובלתי תלוי, אשר חב בראש ובראשונה חובת נאמנות לציבור". לדבריו, "העתירות הניחו עילה לקבלתן. לצד זאת, בנסיבות העניין, מתייתר הצורך במתן סעד מעשי ובכך מסתיים ההליך שלפנינו".</p><p>השופט עמית כתב עוד כי אין מחלוקת שסעיף 3(ג) לחוק שירות הביטחון הכללי מסמיך את הממשלה לסיים את כהונת ראש השב"כ, ואולם סמכות זו אינה "מוחלטת" במובן זה שחלים עליה כללי המשפט המינהלי, ובהתאם על הממשלה להפעיל את שיקול דעתה בהתאם לתכליות ולמטרות שבבסיס חוק השב"כ. לדבריו, יש לאזן בין הצרכים הביטחוניים של המדינה לבין מחויבותה לעקרונות שלטון החוק ולשמירה על זכויות האדם. על רקע זה נקבע בחוק כי השב"כ יפעל בממלכתיות, באי-תלות ומבלי שתוטלנה עליו משימות בעלות אופי מפלגתי-פוליטי, וראש השב"כ - אשר עומד בראש שרשרת הפיקוד הארגונית ומשמש כגורם מקשר בין הדרג הפוליטי ובין הדרג המקצועי – הוא שומר סף שחובתו היא להבטיח כי השב"כ עומד במשימתו לשמור על סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו.</p><p>עוד קבע השופט עמית כי בנסיבות העניין נפלו פגמים משמעותיים בהליך קבלת ההחלטה לסיים את כהונת בר. ראשית, לדבריו, על הממשלה היה להביא את שאלת סיום כהונת ראש השב"כ לפני הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים ("ועדת גרוניס"), להציג בפני הוועדה תשתית עובדתית שמעוגנת במסמכים ובראיות, ועל הוועדה היה לערוך שימוע לראש השב"כ – וכך לא פעלה הממשלה. </p><p>עוד קבע השופט עמית, שראש הממשלה בנימין נתניהו היה מצוי בניגוד עניינים במועד קבלת ההחלטה, על רקע חקירות מקורביו במסגרת פרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון הגרמני "הבילד" ופרשת המימון הקטארי (קטארגייט). זאת בפרט מכיוון שנתניהו הודיע בעצמו, בכמה הצהרות תקשורתיות, כי החקירות עשויות להשפיע, בין היתר, על מצבו האישי והפוליטי. נשיא העליון קבע כי מאחר שראש השב"כ מעורב בעצמו בניהול אותן חקירות, לסיום כהונתו עשויה להיות השפעה משמעותית על התפתחותן; לכן, נתניהו נמצא בניגוד עניינים שמקיים לו מניעה מלהיות מעורב בשאלת הפסקת כהונת ראש השב"כ.</p><p>עוד ציין השופט עמית כי החלטת הממשלה התקבלה ללא תשתית עובדתית מספקת, דבר שהיה נדרש בעיקר משום אופייה התקידמי והחריג של החלטת ההדחה. לדבריו, גם בישיבת הממשלה בה עלתה ההצעה להפסקת כהונת ראש השב"כ, לא הוצגה התשתית העובדתית שבגינה איבד נתניהו, לפי גרסתו, את האמון המקצועי בראש השב"כ במהלך החודשים האחרונים. </p><p>בנוסף קבע השופט עמית כי הממשלה ונתניהו גם לא עמדו בחובה לקיים שימוע לבר בטרם קבלת ההחלטה על סיום כהונתו, לא הציגו בפניו את הטענות כלפי תפקודו באופן מפורט דיו, ולא ניתן לו פרק זמן מספק לצורך הכנה לשימוע. עוד נקבע שאין לראות באי-התייצבותו לישיבת הממשלה כוויתור על זכויותיו בנושא. </p><p>מנגד, המשנה לנשיא סולברג הסתייג מקביעותיו של עמית. הוא ציין שקיים מתח מובנה בין כפיפות השב"כ למרות הממשלה וחובתו לממש את מדיניותה, לבין חובת השירות לפעול "באורח ממלכתי" בלבד, חובה אשר משמיעה מאליה מידה הולמת של עצמאות מקצועית הנתונה לראש השירות. לדבריו, מתח זה משתקף גם בהליך לפיטורי ראש השב"כ – מהלך אשר מצוי בסמכותה הרחבה של הממשלה – אך לדברי השופט סולברג, נדרש כי יעשה בהליך תקין, סדור ומבוסס. לשיטתו, עקרונות אלה נובעים ישירות, באופן פשוט וברור, מהוראות חוק שב"כ ומכללי המשפט המינהלי. </p><p>אלא שבניגוד לעמית, המשנה לנשיא העליון קובעי כי עקרונות אלה היו רלוונטיים כל עוד ניצב לפני בית המשפט סכסוך קונקרטי. "ברם, אין זה מצב הדברים כעת, שכן העתירות הפכו תיאורטיות. אבדה נפקותן המעשית. משכך, אין זה נדרש ואין זה נכון להכריע בהן בכל זאת, אף לא להרחיב בדברים על אודותיהן", כתב סולברג, שעמדתו השמרנית משתקפת בדבריו בפסק הדין שלפיהם כאשר מנסים לגרור את שופטי העליון לזירה הציבורית והפוליטית – "כל עוד אין צורך מעשי-מיידי בהכרעתנו, אל לנו להיענות לכך", זאת נוכח עקרון הפרדת הרשויות, כמו גם חשיבות אמון הציבור בבית המשפט. בעת הזו, ציין, הדבר נדרש "בשום שכל ובשים לב לצורך הדחוק לעשות להרגעת הרוחות – מוטב להסתפק בכך. אם נוסיף עוד, לכאן או לכאן – יצא שכרנו בהפסדנו". </p><p>סולברג כותב בפסק דינו משפט שממנו משתמע כי אם העתירה לא היתה תיאורטית (בשל עזיבת בר), ייתכן שהיה מקבל אותה: "בהסתמך על ההיגיון ביסודם של הדברים, קשה שלא לראות בהליך קבלת החלטת הממשלה על פיטורי ראש השב"כ ככזה המעורר, ולוּ לכאורה, קושי משמעותי"; מסיבה זו, מסביר השופט סולברג, ניתן צו ביניים שמקפיא את פיטורי בר, שהיה לדבריו, "צעד דרמטי, לא פשוט, אך נדרש. זאת, על אף שגם התנהלותו של ראש השב"כ, במסגרת הליך הפיטורים והעתירות שבאו בעקבותיו, אינה חפה מקשיים".</p><p>השופטת ברק-ארז הצטרפה למעשה לעמדת עמית. היא הסבירה בדבריה שהאופי המהיר של פיטורי ראש השב"כ תוך חילוקי דעות מהותיים לגבי האפשרות לעשות זאת, מלמד כי הקושי שהתעורר במקרה זה עלול לחזור ולעלות גם בעתיד – ולכן היה נכון לדון לעומק בסוגיה שלכאורה התייתרה. היא כתבה, שעצם העובדה שמדינת ישראל שרויה בתקופה מורכבת וכואבת של מלחמה אינה משנה מחובתה של הממשלה להפעיל את סמכויותיה כדין. עוד הדגישה, שבהיבטים אופרטיביים הנוגעים לאכיפת החוק כלפי אזרחים, לשב"כ שמור מרחב של שיקול דעת מקצועי-עצמאי, נטול השפעה מצד גורמים פוליטיים והדגישה את החשיבות של ראש השב"כ כאחד משומרי הסף שאמורים להבטיח את ההפרדה בין אכיפת החוק לבין התחום הפוליטי, ושהקפדה "נחרצת ובלתי מתפשרת" על קיומו של הליך תקין בכל הנוגע לפיטוריו היא חלק מיישומם של עקרונות אלו. </p><p>ברק-ארז חתמה את דבריה במסר שרלוונטי לכל המאבק על דמות המדינה ועצמאות שומרי הסף, וכתבה כי אסון 7.10, ממנו מדינת ישראל טרם נרפאה, לא גורע מחובת המדינה לשמור על "עוצמתה הפנימית, שאחד מן התנאים לה הוא הבטחת עצמאותם של שומרי הסף בה". </p><p>החלטת בג"ץ מגיעה לאחר עתירות שהגישו נגד הדחתו של בר שורה של ארגוני חברה אזרחית, ובהם התנועה לאיכות השלטון, פורום חומת מגן לישראל, התנועה לטוהר המידות, משמר הדמוקרטיה, מפקדים למען ביטחון ישראל (הכולל בכירים לשעבר במערכת הביטחון), כמו גם עתירות של פעילים חברתיים ואנשי ציבור ובכירים אחרים במשק והן של סיעות האופוזיציה.</p><p>בעתירות נגד ההדחה נטען כי ההחלטה התקבלה בממשלה בניגוד לדין, תוך ניגוד עניינים חמור וחריף ביותר של נתניהו, מתוך שיקולים זרים ופוליטיים, וללא הליך מינהלי תקין, ובכך ההחלטה מסכנת באופן ממשי את ביטחון המדינה. בין השאר מוזכרות בעתירות כי הדחת בר נעשית על רקע החקירות שהשב"כ מנהל בפרשת קטארגייט, שבמסגרתה נחקרת הסביבה הקרובה של נתניהו, כמו גם פרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון ה"בילד" שבה חשודים אנשי לשכתו. </p><p>עוד צוין כי החלטת הממשלה נעשתה ללא היועצות עם היועמ"שית ובניגוד לעמדתה ולהבהרה שלה מראש כי קודם להחלטה על הממשלה לקבל את המלצת הוועדה המייעצת למינויים בכירים, כפי שהממשלה עצמה החליטה בהחלטה קודמת בשנת 2016, וכפי שהובהר בחוות דעתו של המשנה ליועמ"שית עו"ד גיל לימון, בטרם כינוס ישיבת הממשלה. </p><p>בין השאר נטען כי הדחת בר נועדה לחסום את החקירות ולהחליף אותו בראש שב"כ "נוח" יותר לממשלה ולעומד בראשה. עוד נטען באחת העתירות כי ייזום הפיטורים של בר נעשה רק לאחר שתחקיר שב"כ על הרקע לאסון 7 באוקטובר הצביע במובהק על אחריות הדרג המדיני לאסון. </p><p>מנגד, נתניהו והממשלה דחו את הטענות שעלו בעתירות, וטענו כי אין להפקיע את הסמכות והאחריות הביטחונית מהממשלה בנוגע להחלטה על כהונתו של ראש השב"כ. "סוגיית פיטורי ראש השב"כ כלל אינה שפיטה, והחקירה נגד יועצי ראש הממשלה איננה הגורם שהוביל להחלטת הפיטורים אלא להיפך. החקירה נולדה מתוך מטרה למנוע את ההחלטה הצפויה להפסקת הכהונה של ראש השב"כ", נטען בתגובת הממשלה.</p><p>עוד טענה הממשלה בתגובתה ש"בכל מדינה דמוקרטית סמכות זו נתונה לאחריותה של ממשלה הנבחרת על ידי הציבור - הוא הריבון. הפקעת סמכות ואחריות ביטחונית והעברתה לבית המשפט הנכבד, אשר מצדו נעדר כלים לממש אחריות ביטחונית, מותיר את המדינה ללא אחראי ברור לביטחונה ולשלום אזרחיה וחייליה". </p><p>יש לציין כי במהלך ניהול ההליך הוציא בג"ץ צו ארעי שאסר על הדחתו של בר עד לדיון בעתירה, וגם לאחר הדיון האריך את תוקפו, אך אפשר לנתניהו לראיין מועמדים להחלפת בר, אך לא להכריז על מחליף. אולם, בר בעצמו "הוציא את הערמונים מהאש" כאשר הודיע שיפרוש ב-15 ביוני מתפקידו, "כדי לאפשר תהליך סדור של מינוי מחליף קבוע וחפיפה מקצועית". בעקבות זאת הממשלה ביטלה את ההחלטה על הדחתו של בר וביקשה מבג"ץ למחוק את העתירה. </p><p>מנגד, העותרים והיועמ"שית גלי בהרב מיארה, שהצטרפה לעמדתם לאור כל ניהול ההליך, ביקשו מבג"ץ שיפרסם פסק דין עקרוני, מאחר ולדבריה "ההכרעה חיונית דווקא במבט צופה פני עתיד, ובפרט לקראת כניסתו של ראש השב"כ הבא לתפקידו. ההכרעה האמורה עתידה להשפיע באופן דרמטי על תפיסת תפקידם של ראש השירות הבא, כמו גם ראשי מערכת הביטחון בכלל".</p><p>לתגובת היועצת המשפטית צורף גם נספח מטעם ראש השב"כ בר, שבו כתב גם הוא כי "נדרש פסק דין עקרוני שיסדיר את מערכת היחסים בין השב"כ לממשלה, ובדגש על הציפייה לנאמנות אישית". בר הזכיר את התצהיר יוצא הדופן בחריפותו, שהוא עצמו הגיש לבג"ץ בהליך, וכתב כי "העניין אינו נוגע אליי באופן אישי, אלא לעתידו של שירות הביטחון הכללי, וליכולתם של ראשי השירות שיבואו אחריי למלא את תפקידם במקצועיות, בממלכתיות תוך הקפדה שסמכויות השירות וכליו ישמשו למטרות שלשמן הן נועדו בלבד".</p></p></p></p> בג"ץ: פיטורי ראש השב"כ נעשו בניגוד לדין, נתניהו היה בניגוד עניינים \| כלכליסט	查看 8825	Calcalist	2025-05-21 22:21:01 2025-05-22 10:53:30	word
3149595	无图 <p><p><p><p>פרויקט התחדשות עירונית הוא מסע משותף של החברה היזמית והדיירים, ישנן נסיבות מגוונות שבהן בעלי דירות מבקשים לבטל הסכמים שנחתמו, החל מאי עמידה בתנאים מתלים כמו מועדי החתמת רוב מינימלי, ועד לטענות על הפרה יסודית מצד היזם.</p><p>לדברי ברון, יש הבדל משמעותי בין מצב שבו חברה יזמית לא מקדמת את הפרויקט, לבין מצב שבו נוצרו פערים מסחריים, או עיכובים שמקורם באירועים שאינם בשליטת הצדדים. בכל מקרה, עדיף לנסות לרפא את הפגם ולגשר על הפערים מאשר להגיע לביטול ההסכם.</p><p>הביטול כרוך בהשלכות משמעותיות - הן על ציר הזמן והן בהיבט המשפטי. הביטול עוצר את התקדמות הפרויקט, נדרשת בחירת חברה יזמית חדשה, ומשלמים מחיר כבד על ציר הזמן. לצד זה יכולות להיות השלכות משפטיות כמו תביעות לאכיפה, צווי מניעה ושאלות של שיפויים, המשפיעים על קידום הפרויקט וכלכליותו.</p><p>בנוגע לכלים המשפטיים, מציין ברון שלצד הדין הכללי בחוק החוזים, קיימת כיום חקיקה ספציפית לתחום ההתחדשות העירונית. החקיקה כוללת את החוק לקידום מיזמי התחדשות עירונית, החוק לרשות הממשלתית להתחדשות עירונית המקנה סמכות לממונה לבטל עסקאות פוגעניות, וחקיקה העוסקת במארגני מתחמים.</p><p>עוד על ההשלכות וכיצד להתמודד עם ביטול הסכמי התחדשות עירונית - בכתבה המלאה >></p><p>לפרטים נוספים>></p></p></p></p> הסוף להתחדשות? ההשלכות הנובעות מביטול הסכמי התחדשות עירונית \| כלכליסט	查看 1157	Calcalist	2025-05-08 18:36:30 2025-05-22 10:53:30	word
3149594	无图 <p><p><p><p>תל אביב היא מדינת תל אביב והיא מתנהגת בצורה שונה. עליות המחירים בתל אביב קונסיסטנטיות במשך השנים האחרונות, ובמקביל רואים היצע גדול, בעיקר ברובעים שלוש וארבע, שגורם לתזוזות טקטוניות די גדולות.</p><p>חסון מסביר שהקהל התל אביבי הוא "סופר פיקי", והפרויקטים בעיר צריכים להתייחס לפרמטרים מדויקים - המיקום המדויק, באיזה צד של הכביש, על איזה קו צפון-דרום. כל פרויקט צריך להיבחן בפני עצמו.</p><p>לגבי השפעת המגבלות החדשות על הלוואות קבלן והמבצעים בשוק, הקהל התל אביבי פחות מושפע מהם. זה קהל שבדרך כלל בא עם שלושה אנשי מקצוע - כלכלן, עורך דין, מעצב, ובסוף הם יודעים ברמת האקסל בדיוק מה התמורה שאתה נותן להם.</p><p>שלושה פרמטרים מרכזיים חשובים לרוכשי דירות חדשות בתל אביב: הפונקציונליות של הדירה והתאמתה לצרכי הלקוח, רמת הגמר של הדירה והבניין, והיחס האנושי בליווי התהליך.</p><p>באשר לתמהיל בין משקיעים למשתמשי קצה, חסון מעריך כי הקהל התל אביבי הוא עדיין ברובו משפרי דיור - כאלה שגרו בתל אביב ומשפרים את הדיור, או כאלה שיש להם מספיק כסף ובאים מאזורים אחרים. עם זאת, הוא צופה שבשנים הקרובות, בגלל המצב בעולם, המינון של המשקיעים מחו"ל עשוי לעלות.</p><p>אילו עוד מגמות והזדמנויות מחכות בשוק הנדל"ן התל אביבי? צפו בכתבה וגלו בעצמכם >></p><p>לפרטים נוספים>></p></p></p></p> תל-אביב – סטטוס מחירים והיצע \| כלכליסט	查看 1180	Calcalist	2025-05-08 18:36:44 2025-05-22 10:53:30	word
3149593	无图 <p><p><p><p>בשבוע שעבר התקיים בוועדת השרים לענייני חקיקה דיון מעניין, בנושא שקרוב לליבו של כל ישראלי: יבוא רכב. הדיון, לפחות ברמת העיקרון, היה על הרחבת אפשרויות יבוא הרכב לישראל. </p><p>בסיומו אושרו כמה תיקונים בחוק רישוי רכב, המגדיר את כל ההיבטים של יבוא רכב לישראל, ואלה ימשיכו לקריאה ראשונה. עד כאן הכול טוב ויפה, רק שהדיון לא נסוב באמת על יבוא רכב, שישפיע על מאות אלפי ישראלים הנאנקים תחת נטל יוקר המחיה, אלא על הענקת הטבות דווקא למי שכלל אינו סובל מחסר כיס.</p><p>ראשית, מהו חוק רישוי רכב: מדובר בחוק המסדיר את כל ההיבטים השונים של יבוא רכב לישראל, מייצור של חלקי חילוף ועד יבוא של מכוניות, הפעלת מוסכים וכו. חוק רישוי רכב מגדיר שלושה סוגים של עוסקים ביבוא רכב לישראל: יבואן ישיר, שקונה את המכוניות שלו ישר ממפעלי היצרן, יבואן עקיף, שקונה את המכוניות שלו מסוכנים של יצרני הרכב בחו"ל ויבואן זעיר. היבואן הזעיר הוא האקסקלוסיבי ביותר בחבורה: מדובר ביבואנים שמבצעים עבור לקוחותיהם מה שנקרא "צ"רי פיקינג" כלומר הם בוחרים עבורם מכוניות ספציפיות ומייבאים לישראל. אגב, היבואנים הזעירים לא מוגבלים ליבוא של מכוניות חדשות בלבד, הם גם יכולים לייבא לישראל מכוניות בנות כמה חודשים.</p><p>מכיוון שהיבואנים הזעירים כשמם הם, כלומר מייבאים ארצה מספר מאוד מצומצם של מכוניות, החוק קובע שהם יכולים לייבא לישראל עד 20 מכוניות בשנה ללקוחותיהם. בפועל, הם מייבאים יותר. מספיקה הצצה ברשימת היבואנים הזעירים הרשומים במשרד התחבורה (שאגב מונה מאות יבואנים זעירים) כדי להבין: ברשימה מופיעים הרבה אנשים ששם משפחתם זהה, גם אם אינו נפוץ. כלומר סביר להניח שאם יבואן זעיר מסוים יכול לייבא ארצה 20 מכוניות בשנה, הוא רושם את בנו או את אשתו כיבואנים זעירים וכך משלש את מספר המכוניות שהם יכולים לייבא. </p><p>בל נטעה: אצל היבואנים הזעירים לא תמצאו טויוטה קורולה. גם לא קיה פיקנטו. רשמת הדגמים המיובאים לישראל ביבוא זעיר לשנת 2025 כוללת רק מכוניות חלומיות - ושנת 2025 היא שנה נפלאה לעסקים. רשימת הדגמים ביבוא זעיר כוללת לא פחות משבע מכוניות רולס רויס, ארבע מכוניות לוטוס, שש למבורגיני, מעל 40 האמר חשמלי - ועוד. המשותף לכל הרכבים האלה: מחירם רחוק מאוד מהישג ידו של הישראלי המצוי. חלקם עולים כמו דירת ארבעה חדרים ברמת גן, גם במחירי הדירות של היום. ובל נשכח: לא הגענו עדיין אפילו למחצית הראשונה של 2025.</p><p>רשימת הדגמים שהגיעו לישראל ביבוא זעיר השנה מבהירה היטב: לישראלים שיכולים להרשות לעצמם, יש כסף פנוי. למבורגיני ורולס רויס נמצאות אומנם בראש רשימת הדגמים המיובאים לישראל ביבוא זעיר, אבל מתחת למכוניות האלה מופיעות ברשימות היבוא הזעיר אינספור מכוניות נוספות, שמחירן אומנם לא חוצה את רף מיליון השקלים, אבל הוא בהחלט מכובד: מרצדס, ב.מ.וו, לקסוס, מכוניות שמחירן הוא מעל חצי מיליון שקל מככבות ברשימה.</p><p>כעת נשוב לדיון שהתקיים בשבוע שעבר, בו סגן שר התחבורה אורי מקלב הציג את עיקרי התיקונים לחוק רישוי רכב. לדברי מקלב השינויים נוגעים רק ליבוא הזעיר, כלומר ליבוא של רכבי היוקרה. עיקרי התיקון נוגעים להרחבה של סוגי הרכבים שהיבואן הזעיר יוכל לייבא, הגדלת הכמויות וגם מתן אחריות.</p><p>השינוי העיקרי הוא הגדלת הכמות: מ-20 מכוניות ל-60 לכל סוכן יבוא זעיר, כלומר פי שלוש מכוניות בשנה. למי שעוסק ביבוא של מרצדס, למבורגיני ורולס רויס וככל הנראה מרוויחים יותר ממה שמקובל להרוויח על קיה פיקנטו, מדובר ב"תוספת הכנסה" שאינה מבוטלת. בנוסף, יבואן זעיר לא ייבא רק מכוניות, הוא יוכל גם לייבא ארצה אופנועים. לדברי מקלב: "אנחנו מגדילים את זה ב-200%. כל זה כדי להקל על יוקר המחיה, לתת ליבואנים הזעירים האלה אפשרות של הרחבה של העסק שלהם, וממילא גם כן גם להתמודד עם כשלי שוק, עם חסר בתחרות בשוק". </p><p>לצד אלה, יבואני הרכב הישירים יחויבו לתת אחריות וטיפול בריקולים בהתאם לדרישות היצרן גם לרכבי יבוא זעיר. כאן מדובר בסעיף הגיוני, אבל הוא טומן בחובו בעיה: יבואנים זעירים כאמור יכולים לייבא מכוניות בנות כמה חודשים לישראל. ולפחות לפי גורמים במשרד התחבורה חלק מהמכוניות האלה, במיוחד מכוניות יוקרה גרמניות, נרכשות בזול אחרי שהן שימשו חברות השכרה, או לסירוגין עברו נזקים כגון הצפות. החוק בישראל לא מאפשר לרוכש של מכונית יוקרה ששימשה חברת השכרה במשך חודשיים לדעת שהיא היתה מכונית השכרה, רק לדעת שהיא לא נמכרה בחו"ל כחדשה, אבל יצרני הרכב מצידם מסרבים לתת אחריות למכוניות האלה, או בגלל שהן נמכרו לחברת ההשכרה בתנאי מחיר מוזל שאינו כולל את השכרת הרכב, או בגלל שגופים אשר עוסקים בביטוח רשמו את המכונית בחו"ל ככזו שנגרם לה נזק, למשל הצפה של מערכות החשמל, ושהיא יצאה לשיקום, מה שמונע ממנה לקבל אחריות. אם זה המצב, יבואני הרכב בישראל יצטרכו להיות אלה שיבשרו ללקוח שמכוניתו טבעה, או הייתה מכונית שכורה, ולכן הוא לא יכול לקבל עבורה אחריות.</p><p>נתונים שנחשפו ב"כלכליסט" ממחישים כי היקף היבוא הזעיר בעלייה מתונה: בשנת 2024 נמסרו בישראל 2,516 מכוניות ביבוא זעיר. מדובר בעלייה קלה של כ-5% ביחס ל-2023, אז נמסרו 2,399 מכוניות, ובירידה משמעותית ביחס ל-3,866 מכוניות בשנת 2022. אבל לצד אלה, ה"קרם דה לה קרם" של היבוא הזעיר נמצא בעלייה משמעותית: למבורגיני, לוטוס, רולס רויס, כל אלה שוברות שיאים כבר השנה. למעשה, אם נבחן את נתוני היבוא של מדינת ישראל נגלה עובדה מעניינת: בפילוח לפי מחיר (כלומר מהיקר ביותר ועד הזול ביותר) של רכבים שיובאו ארצה ב-2025 – מעטות הן המכוניות שהגיעו ארצה שלא ביבוא זעיר. כך, המכונית היקרה ביותר שהוצהרה למשרד התחבורה היא רולס רויס חשמלית, במחיר 4.5 מיליון שקל ביבוא זעיר. אחריה עוד רולס רויס בארבעה מיליון שקל, ביבוא זעיר. למעשה, אם נפלח את את המכוניות שהגיעו ארצה שמחירן הוא מעל שני מיליון שקל, נגלה שפרט לכמה מכוניות פרארי ובנטלי שיובאו ארצה על ידי היבואניות הישירות סמלת ואורכיד, רוב המכוניות (ומדובר בעשרות) הן מכוניות ביבוא זעיר. </p><p>האם מהלך כזה, שיחזק את סוכני היבוא הזעיר יטיב במאום עם הישראלים? כנראה שלא, אלא אם הם רוכשים האמר חשמלי, ריינג" רובר או פורשה 911. אבל לא ניתן להתעלם מן העובדה שמהלך זה מתרחש בסמיכות להתחזקות מאוד משמעותית של שוק היבוא הזעיר.</p></p></p></p> יותר רולס רויס, פחות תחרות: ההקלות ביבוא הרכב משרתות בעיקר את העשירים \| כלכליסט	查看 5336	Calcalist	2025-05-19 13:52:54 2025-05-22 10:53:30	word
3149592	无图 <p><p><p><p>השבוע הודיעה כלמוביל, יבואנית יונדאי, על גרסה חדשה של רכב הכביש שטח הפופולרי - הטוסון. הדגם החדש נקרא "LONG", זאת כי הוא פשוט ארוך יותר. האורך הכללי צמח ב 13 סנטימטרים. מבדיקת רישומי היבוא של משרד התחבורה, המתחרה, יבואנית קיה עומדת להשיק גם היא גרסה יותר ארוכה של קיה ספורטאז", שהוא אגב "דגם תאום" ליונדאי טוסון. גם במקרה של קיה, הגרסה החדשה ארוכה יותר, גדולה יותר וגם יקרה יותר.</p><p>האם יונדאי וקיה החליטו לייצר גרסאות יותר גדולות של רכבי הכביש שטח הפופולריים? כלל וכלל לא: בדיקה של רישומי היבוא מעלה שהרכבים האלה הם במפרט לא אירופי. כלומר, יבואנית יונדאי מציג את הטוסון כדגם חדש, רק שהוא לא חדש, הוא פשוט מיועד לשוק האמריקאי. </p><p>סביר להניח שגם יבואנית קיה תציג את הספורטאז" האמריקאי כדגם חדש. לא מדובר במעשה פסול מצד היבואניות, כל דגם שלא הגיע עד כה לישראל הוא בחינת דגם "חדש", אבל מה שיותר מעניין הוא הנסיבות שהביאו דווקא כעת את הדגמים האלה לישראל. </p><p>ראשית: הרכבים האלה לא מציעים שורת מושבים שלישית. בארה"ב הם מוגדרים כרכבי כביש שטח קומפקטיים, אבל מה שיותר חשוב הוא התחרות: טויוטה העולמית נערכת להציג בקרוב את הדור החדש של מה שנחשב לנכסי צאן ברזל של שוק הרכב הישראלי: טויוטה ראב 4, רכב כביש שטח שהפך לסוג של קונצנזוס. כיום השוק מוכיח שהלקוחות בוכים על המצב הכלכלי, אבל כאשר מגיע הרכב הנכון, הארנק נפתח. </p><p>גם העיתוי הפוליטי-גלובאלי לא מקרי: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ משנה באופן תדיר את מדיניות המכסים המוטלים על רכבים מיובאים, וגם כשרכבים מיוצרים במדינה - עדיין מוטלים עליהם מכסים אגרסיביים מאחר שחלק מהם מיוצר מחוץ לארה"ב. התופעה הזאת יצרה אצל יצרני הרכב מלאים של רכבים בתקינה אמריקאית שמיועדים לשיווק בארה"ב, אבל במחירים החדשים לא בטוח שימצאו להם קונים. בשווקים רבים בעולם, כמו באירופה, סביר שלא ימצאו הרבה קופצים על רכבים בתקינה אמריקאית: הם יותר גדולים, משמע זוללים יותר דלק, וגם בעיתיים מבחינת חניה. בישראל לעומת זאת, הגודל מהווה נקודת מכירה.</p><p>כיום יש לא מעט יצרנים שיש להם פוטנציאל בשוק הרכב המקומי. להונדה יש שלל דגמים בתקינה אמריקאית שאינם מגיעים ארצה. חטיבת היוקרה של הונדה, אקורה, אינה מייצאת מכוניות לישראל. ניסאן מחזיקה בארה"ב היצע של דגמים וכך גם יצרניות יפניות נוספות. במקרה של המכוניות המשפחתיות, המפרט האמריקאי הוא לפעמים מגבלה: לישראלים אין סיבה לרכוש מכונית משפחתית עם מנוע בנפח של מעל שני ליטרים. אבל אם מדובר ברכב הכביש שטח ה"נכון", תוספת גודל מהווה יתרון.</p></p></p></p> יונדאי וקיה משיקות "גרסאות ארוכות" לטוסון ולספורטאז' - מה עומד מאחוריהן? \| כלכליסט	查看 2224	Calcalist	2025-05-20 18:40:48 2025-05-22 10:53:30	word
3149591	无图 <p><p><p><p>רשימת יבואני הרכב החצי שנתית של משרד התחבורה שפורסמה השבוע , ושמפרטת את בעלי הזיכיונות ליבוא רכב בישראל, לא הכילה הפתעות גדולות - למעט זינוק חריג במיוחד מצד יבואנית רכב קטנה שהכפילה את מספר מותגי הרכב שהיא מייבאת לישראל.</p><p>לפי רישומי המשרד, חברת יורודרייב, שעד לפני חודשיים החזיקה בשלושה מותגי רכב בייבוא ישיר, התחדשה בלא פחות מארבעה מותגים נוספים. החברה החזיקה עד כה בזיכיון לייבוא של יצרני רכבים תפעוליים - LVTONG, קלאב קאר ו-HDK - רכבים קטנים שמשמשים בדרך כלל לנסיעות אנשי תחזוקה ברחבות של מפעלים ופארקים. ברשימה הנוכחית, הופיעו גם גם זיכיון אופנועי ZONTES, טרקטורוני AODES, טרקטורוני TGB (לפי הרישומים יורודרייב גם קיבלה זיכיון ליבוא של טרקטורים בגודל מלא של TGB) וטרקטורוני AEON. חלק מהמותגים נמצאים גם בידי יבואנים אחרים, כמו למשל האופנועים של ZONTES שמיובאים גם על ידי חברת ליגל של אלי ברדה.</p><p>הצמיחה בזיכיונות של יורודרייב לייבוא רכבים דו-גלגליים עשויה לבשר על שינוי באסטרטגיה - אותה מובילה ההנהלה החדשה. בשלהי 2024 מונה תומר קומרוב למנכ"ל החברה ולדירקטור הייבוא וההפצה שלה לפי רישומיה. קומרוב כיהן לפני כן בשורה של תפקידים ביבואנית האופנועים והקטנועים מטרו מוטור, באחרון שבהם כיהן כמנכ"ל מטרו אוטומוטיב, חטיבת יבוא הרכבים הכוללת של מטרו. מטרו, שנשלטה על ידי חן למדן וגדי אבירם, נמכרה בפברואר האחרון לקרסו, יבואנית רנו, ניסאן וצ"רי ונראה כי כעת היא עומדת בפני תחרות חדשה מול מי שכיהן בה בתפקידים בכירים.</p><p>גם יורודרייב עצמה נמצאת בפני שינוי מהותי במוטת השליטה. בינואר דיווחה דלק רכב, יבואנית מאזדה, פורד, ב.מ.וו, NIO ודונגפנג, על מגעים לרכישת השליטה (50.01% מהמניות) ביורודרייב מידי מקימי החברה, אלי שמריך ושי מסיקה, תמורת 100 מיליון שקל. העסקה עם יורודרייב, שפועלת בתחומי הליסינג, מכירת רכבים ויבוא של כלי רכב, טרם הושלמה אך במידה והמהלכים יבשילו משמעותם היא תחרות חדשה בין גיל אגמון, בעלי דלק רכב, למשפחת קרסו בעלי קרסו מוטור, הפעם בשוק הדו-גלגלי. </p><p>יורודרייב ביצעה בשנה שעברה רכישות של כ-2,000 רכבים לצי החברה. השנה למרות שמדובר בנתוני חציון, היקף רכישות החברה כבר עומד על כ-2,500 מכוניות.</p></p></p></p> הבכיר שעזב את מטרו בונה צי טרקטורונים ודו-גלגלי ביורודרייב \| כלכליסט	查看 1945	Calcalist	2025-05-20 13:27:50 2025-05-22 10:53:30	word
3149590	无图 <p><p><p><p>תשעה חודשים הם האיחור הממוצע במסירת דירה בעקבות המלחמה. כך עולה מעתירה לבג"ץ של התאחדות הקבלנים בוני הארץ כנגד ראש הממשלה וממשלת ישראל. הקבלנים טוענים כי המדינה אשמה בעיכובים האלה אך את הנזק הם נדרשים לשלם, בעיקר משום שהחוק מחייב אותם לשלם לרוכשי הדירות פיצויים. הם מבקשים מבג"ץ להוציא למדינה צו שמחייב אותה להסביר מדוע היא לא מגבשת מתווה שיפתור אותם מהעול הכלכלי הזה.</p><p>העתירה היא בגין הנזקים שנגרמו לענפי הבנייה למגורים ולתשתיות, ונזקים שעלולים להצטבר אם חברות הבנייה ידרשו לשלם לרוכשי הדירות פיצויים על העיכוב במסירתן. להערכת ההתאחדות הנזק הכלכלי לענף הבנייה מפרוץ המלחמה הוא בסך של כ-131 מיליארד שקל, בגלל מחדלים של הממשלה. </p><p>העיכובים בבנייה הם בעיקר בגלל מחסור בידיים עובדות כתוצאה מסגר שהוטל על יהודה ושמרון ומונע כניסה של עובדים פלסטיניים מפרוץ המלחמה. על פי ההתאחדות, ערב המלחמה עבדו באתרי הבנייה 72 אלף פלסטינים, על פי דו"ח שפרסם בנק ישראל בסוף חודש מרץ, ערב המלחמה היו בישראל יותר פועלים, כ־106 אלף. ייתכן שהפער נובע מכמות הפועלים הלא חוקיים ששהו בעבר בארץ. לצידם עבדו בענף הבנייה ערב המלחמה כ-28 אלף זרים. כניסת הפלסטינים נמנעת כמעט לחלוטין. אך הקבלנים טוענים שהתווספו לענף מאז רק עוד 20 אלף עובדים זרים. כך שעל פי החישוב הזה חסרים לענף כ-50 אלף עובדים. בנק ישראל העריך במרץ כי יש מחסור של 30 אלף עובדים. </p><p>נזק נוסף לענף כתוצאה מהמלחמה הוא סגירה של אתרי בנייה לתקופה ממושכת בגלל הנחיות פיקוד העורף ובגלל החלטות של ראשי רשויות. במהלך חודש אוקטובר 2023 הושבתו באופן מוחלט 77% מאתרי הבנייה והתשתית, במהלך חודש נובמבר 2023 הושבתו באופן מוחלט 50% ובמהלך חודש דצמבר 2023 הושבתו באופן מוחלט 39% . הנסיבות האלה הובילו לכך שתפוקת הענף בתחילת המלחמה הייתה בשיעור של 5%-15% מהפוטנציאל. במהלך דצמבר 2023 היא גדלה רק במעט ל-30%. על פי אומדנים של התאחדות הקבלנים בהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2024 נגרם לענף הבנייה אובדן של 98 מיליארד שקלים, שהם כ- 45% מתפוקת ענף הבנייה. אם מוסיפים לחישוב הזה את הרבעון הרביעי של שנת 2023 הזנק המצטבר לענף מפרוץ המלחמה הוא אובדן 131 מיליארד שקלים.</p><p>הקבלנים מבקשים מבג"ץ להוציא למדינה צו על תנאי לנמק מדוע היא לא מגבשת מתווה פיצויים לענף הבנייה בגין הנזקים שנגרמו עקב הסגר והשלכותיו, החזר בגין פיצויים ששולמו לרוכשי דירות והחזר בגין התייקרות עלויות כוח אדם ותקורות בשל התארכות זמן הביצוע.</p><p>כמו כן בעתירה הם מבקשים כי המדינה תנמק מדוע לא הקימה ועדה או צוות שיגבשו פתרונות למשבר בענף הבנייה והתשתיות; מדוע לא מקודם הסדר שיאפשר להכיר במלחמת חרבות ברזל והשלכותיה כאירוע שאינו מחייב את הקבלנים לשלם פיצויים בגלל עיכוב במסירת הדירות; כמו כן הם מבקשים מתווה לפתרון מחלוקות בגין עיכובים מול גופים ציבוריים שהזמינו עבודות בנייה והקמת תשתיות.</p><p>חוק המכר דירות עודכן ביולי 2022 ועל כן חברות הבנייה כפופות לשני סוגי כללים לתשלום פיצויים בשל עיכוב במסירת דירה. בחוזים שנחתמו לפני שינוי החוק, הפיצוי לאחר 60 ימי עיכוב הוא תשלום של שכר דירה בשיעור של 150% מדמי השכירות באותו אזור. בחוק הישן, מי שחרג מ־60 ימי החסד היה חייב לפצות על כל ימי העיכוב, מהיום הראשון לאחר מועד המסירה הכתוב בחוזה. התיקון לחוק מקשה מאוד על הקבלנים להתנער מתשלום הפיצויים - בעבר החוק איפשר להיתלות בכל אירוע שלא בשליטת הקבלן. על פי החוק החדש, רק במקרים מיוחדים הקבלן אינו מחויב לפצות. אלא שלטענת הקבלנים, כתוצאה מהמלחמה מתקיימות נסיבות משפטיות שמאפשרות להם להימנע מפיצויים. אך משום שהממשלה לא נקטה שום עמדה, לא על ידי חקיקה ולא באמצעות חוות דעת, מחלוקות בין חברות בנייה לרוכשי דירות יתגלגלו למאות תיקים בבתי המשפט. האירוע הזה יסב נזק לכולם: הוצאות עתק לדיירים, לקבלנים, ועומס על בתי המשפט.</p><p></p><p></p></p></p> הקבלנים לבג"ץ: לחייב את המדינה לגבש מתווה פיצויים לענף בגלל המלחמה \| כלכליסט	查看 3361	Calcalist	2025-05-20 19:20:27 2025-05-22 10:53:30	word
3149589	有图 <p><p><p><p>רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) פרסמה החודש ארבעה מכרזים הכוללים 1,915 יחידות דיור במסגרת רובע מגורים חדש שיקום בשטח שדה התעופה המתפנה השנה בשכונת קריית המסלול בהרצליה. שניים מהמכרזים, המיועדים ל-574 דירות להשכרה ארוכת טווח, מתקיימים בשיתוף עם "דירה להשכיר", ומכרז נוסף כולל 350 יחידות דיור מוגן. המכרזים צפויים להיסגר בסוף חודש אוגוסט, וחלקם כוללים גם שטחים למסחר ולתעסוקה. חוברות המכרזים טרם פורסמו.</p><p>התוכנית לקריית המסלול אושרה ב-2023 על ידי הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (הוותמ"ל), והיא כוללת 1,940 יחידות דיור, 350 יחידות לדיור מוגן, 33 אלף מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה, וכן שטחים פתוחים בשטח כולל של 34 דונם. התכנון כולל מבנים בגובה שבין 8 ל-27 קומות, לצד מגדל בן 40 קומות שיוקם בסמוך לתחנת מטרו עתידית.</p><p>1 צפייה בגלריה </p><img src="https://pic1.calcalist.co.il/picserver3/crop_images/2025/05/21/HkeqUT8jWxx/HkeqUT8jWxx_0_0_629_354_0_x-large.jpg" rel="noopener noreferrer"><img src="https://pic1.calcalist.co.il/picserver3/crop_images/2025/05/21/HkeqUT8jWxx/HkeqUT8jWxx_0_0_629_354_0_x-large.jpg" rel="noopener noreferrer"><p>הדמיית שכונת קריית מסלול בהרצליה</p><p>(באדיבות פרחי-צפריר אדריכלים)</p></p><p>המיזם ממוקם בשטח שדה התעופה העירוני שצפוי להתפנות ביוני הקרוב – אז צפויות להתפרסם גם חוברות המכרזים. המיקום המדויק הוא בצפון הרצליה: מצפון לדרך מנחם בגין, מערבית לרחוב כנפי נשרים, מזרחית לתחנת הדלק, ובתחום שטח שדה התעופה הנוכחי.</p><p>המכרז הראשון שנערך בשיתוף "דירה להשכיר" מיועד ל-326 דירות בשני מתחמים ששטחם נע בין 2.65 ל-4.47 דונם. המכרז השני, גם כן עם "דירה להשכיר", כולל 248 דירות להשכרה, בתוספת שטחי מסחר, תעסוקה ומבנים ציבוריים, ומתפרש על שני מתחמים בגודל 1.6 עד 2.73 דונם. שני המכרזים מיועדים להשכרה לתקופה של 20 שנה. מכרז נוסף כולל 919 יחידות דיור בבנייה רוויה בשמונה מתחמים ששטחם נע בין 2 ל-3.6 דונם. בנוסף, המכרז לדיור מוגן כולל מתחם יחיד ששטחו כ-7 דונם. עלויות המינימום והוצאות הפיתוח יפורסמו עם פרסום החוברות.</p></p></p></p> שדה התעופה בהרצליה יהפוך לשכונת מגורים: רמ"י פרסמה מכרזים לכ-2,000 דירות \| כלכליסט	查看 1867	Calcalist	2025-05-21 22:07:55 2025-05-22 10:53:30	word
3149588	有图 <p><p><p><p>הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים תדון מחר (ד") בתוכנית להתחדשות עירונית במזרח ירושלים, צפונית לעיר העתיקה. התוכנית מעוררת התנגדויות מצד פעילים הטוענים כי מדובר בחלק ממהלך לייהוד האזור.</p><p>התוכנית היא יוזמה של הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י), והיא משתרעת על שטח של כ-17 דונם. התוכנית מחולקת לשני מתחמים: המערבי והמזרחי. במתחם המערבי, המשתרע על שטח של כ-5.6 דונם צמוד לשדרות בר לב, שם עוברת הרכבת הקלה, יוקמו מגדלים בגובה של עד 30 קומות, ובהם כ-320 דירות, כ-20.4 אלף מ"ר למבנים ומוסדות ציבור משולבים בשטחי מסחר וכ-1,500 מ"ר שטחים ציבוריים פתוחים (שצ"פים). יצוין כי המלצת מהנדס העיר היא להתאים את הבינוי למדיניות הרכבת הקלה באזור, כך שהמבנים יתנשאו לגובה של 10 קומות במגרשים קטנים ועד 18 קומות במגרשים גדולים יותר. המתחם נמצא כיום בבעלות עיריית ירושלים, בייעודים ציבוריים כמו שצ"פ ודרכים.</p><p>המתחם המזרחי, בו מתוכננת בנייה נמוכה, ממוקם בסמיכות לשער שכם ושייח" ג"ראח, ובתחומו נמצאת שכונת נחלת שמעון. מדובר בשכונה יהודית שהוקמה ב-1890 ע"י בני עדות שונות, כמו תימנים, חלבים וגאורגים, אך פונתה ב-1948, עם הכיבוש הירדני. השכונה נשארה בשליטה ירדנית עד מלחמת ששת הימים, אז נכבשה מחדש ועברה לניהול האפוטרופוס הכללי, ובשנות ה-90 חזרו יהודים להתיישב בשכונה. בשכונה ישנם שרידים של מבנים מתקופת השלטון העות"מאני והבריטי, חלקם לשימור. </p><p>1 צפייה בגלריה </p><img src="https://pic1.calcalist.co.il/picserver3/crop_images/2025/05/20/B1yiO89bxe/B1yiO89bxe_0_0_587_353_0_x-large.jpg" rel="noopener noreferrer"><img src="https://pic1.calcalist.co.il/picserver3/crop_images/2025/05/20/B1yiO89bxe/B1yiO89bxe_0_0_587_353_0_x-large.jpg" rel="noopener noreferrer"><p>הדמיית התוכנית</p><p>(הדמייה: משרד ADMA \| עמוס דר ומורן עמיקם אדריכלים)</p></p><p>התוכנית נערכה ע"י משרד ADMA של האדריכלים עמוס דר ומורן עמיקם. יש להבהיר כי התוכנית היא בסמכות הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, אך נדרשת המלצת הוועדה המקומית ירושלים.</p><p>סגן ראש עיריית ירושלים, עו"ד יוסי חביליו, אמר לכלכליסט כי הוא מתנגד לתוכנית נחרצות: "התוכנית היא חטא על פשע - גם חלק מתהליך אגרסיבי של ייהוד שייח" ג"ראח והגברת המתיחות בשכונה, וגם מגדלים בצמידות לעיר ההיסטורית. התוכנית תהווה חוסר סבירות קיצוני ועוול נורא הזועק לשמיים, שיש למנוע אותו. את התוכנית צריך לקדם ביחד עם תושבי השכונה, ולא על הראש שלהם. התוכנית הנוכחית תגרום רק לחיכוכים ומדנים ותפגע בירושלים ותושביה. לקראת יום ירושלים צריך לקדם את ההידברות ברקמה העדינה של ירושלים ולא לפגוע בה באגרסיביות. מעבר לנושא היחסים של יהודים וערבים, המגדלים נמצאים באגן העיר העתיקה, בצמוד לעיר ההיסטורית, ולכן אני חושב שגם מבחינה תכנונית ושמירת הצביון המיוחד של ירושלים שנשמר במשך אלפי שנים, המגדלים גורמים לנזק בלתי הפיך".</p><p>אביב טטרסקי, חוקר בעמותת "עיר עמים", הוסיף: "במסמכי התוכנית מוצגת השכונה היהודית מלפני 100 שנה כבסיס לתכנון החדש. גם השם הוא נחלת שמעון. והתכנון נעשה במנותק משייח ג"ראח: אין בדיקה של צרכי השכונה ויש כביש גישה חדש שיחבר את שטח התוכנית למערב ירושלים בלי נסיעה בשייח ג"ראח". </p><p>אתמול (ב") דנה הוועדה המחוזית ירושלים בהפקדתה של תוכנית ענק נוספת, שממוקמת כמה מאות מטר מתוכנית "נחלת שמעון". התוכנית, שהיא יוזמה של מינהל הבינוי הממשלתי במשרד האוצר, מציעה התחדשות של מתחם קרית הממשלה במזרח ירושלים. מדובר בשטח של 120 דונם, הממוקם מצפון לשכונת שייח" ג"ראח, בין חלקו המערבי של הר הצופים לבין גבעת התחמושת. בשטח שוכנים כיום המטה הארצי של משטרת ישראל, משרד הבינוי והשיכון ומשרדי ממשלה נוספים. </p><p>ע"פ דברי ההסבר בהוראות התוכנית: "המרחב מתפקד עשרות שנים כמתחם מסוגר ומאובטח. התוכנית יוצרת מסגרת תכנונית ליצירת מתחם עירוני עסקי שוקק ופעיל, המשלב שימושים ציבוריים לצד מסחר, תעסוקה, מלונאות ומגורים". סך כל השטח הבנוי המתוכנן הוא כ-575 אלף מ"ר, ובתוכו מתוכננות 1,500 דירות בשטח כולל של 150 אלף מ"ר, 45 אלף מ"ר שטחי מלונאות, 73 אלף מ"ר שטחי תעסוקה, 33 אלף מ"ר שטחי מסחר, 7,000 מ"ר שטחי מוסדות חינוך ו-6,600 מ"ר שטחי תרבות ופנאי.</p></p></p></p> תוכנית התחדשות עירונית במזרח ירושלים מעוררת טענות לייהוד האזור: "עוול הזועק לשמיים" \| כלכליסט	查看 3664	Calcalist	2025-05-21 03:41:09 2025-05-22 10:53:30	word
3149587	无图 <p><p><p><p>שר החקלאות היפני התפטר בעקבות סערה שעוררו דברים שאמר על אורז. בגרדיאן דיווחו כי טאקו אטו התפטר מהממשלה לאחר שאמר כי מעולם לא נדרש לשלם על אורז כי תמיד קיבל במתנה מהתומכים שלו. "מעולם לא קניתי אורז כי התומכים שלי תורמים לי כל כך הרבה שאני כבר יכול בעצמי למכור אורז", אמר בכנס בשבוע שעבר. הדברים עוררו כעס במיוחד לנוכח המחירים המזנקים של המאכל האהוב.</p><p>הסערה וההתפטרות מגבירים את הלחץ שמופעל על ראש הממשלה שיגרו אישיבה לפעול להורדת מחירי האורז ולפתור את משבר יוקר המחיה במדינה. מוקדם יותר השנה שחררה הממשלה 300 אלף טונה של אורז ממחסני החירום, וזאת בניסיון להקל על התושבים ולהוריד את המחירים. באפריל המדינה אף ייבאה אורז מדרום קוריאה, לראשונה מאז 25 שנים.</p><p>לפי נתונים רשמיים שפורסמו בחודש שעבר, המחירים כיום כמעט כפולים מכפי שהיו רק לפני שנה. כך, המחיר הממוצע לאורז בסופרמרקטים טיפס בשבוע של 11 במאי לשיא של 4,268 ין (29 דולר) ל-5 קילו, זאת לעומת מחיר של 4,214 ין שבוע קודם לכן, וכפול המחיר שנה לפני כן. רק בפברואר עמד המחיר על 3,688 ין. </p><p>הגורמים לעליית המחירים הזו כוללים טמפרטורות גבוהות במיוחד ב-2023 שפגעו ביבול באותה השנה ורכישות מתוך פניקה לאחר אזהרה על רעידת אדמה ב-2024. סיטונאיים ומפיצים מואשמים גם בהחזקת מלאי אורז גדולים כהכנה למחסור אפשרי. </p><p>לבד מחירי האורז הגבוהים, הממשלה מתמודדת גם עם האטה כלכלית. עבור הרבעון הראשון התכווצה הכלכלה בשיעור של 0.2%, זאת הפעם הראשונה מזה שנה ועל רקע ירידה חדה בייצוא. </p><p>"אני שב ומתנצל על ההערות, שלי שלא הולמות את תפקידי כשר במיוחד בתקופה בה הציבור מתמודד עם עלייה במחירי האורז", מסר אטו בעת ההודעה על ההתפטרות. עוד הוסיף כי הדברים גם הכעיסו את אשתו. "היא אמרה לי שהיא כן קונה אורז כשהאורז שתרמו לנו נגמר. זה לא שהמשפחה שלנן מתקיימת אך ורק מאורז שאנחנו מקבלים במתנה". </p></p></p></p> "מעולם לא קניתי אורז": ההערה המנותקת של השר היפני עוררה סערה - שהובילה להתפטרותו \| כלכליסט	查看 1664	Calcalist	2025-05-21 18:04:05 2025-05-22 10:53:30	word
3149586	无图 <p><p><p><p>ב-20 במאי 2025 אישר האיחוד האירופי את הסרת מרבית הסנקציות הכלכליות על סוריה, ימים ספורים לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע במהלך ביקורו בסעודיה על מהלך דומה. גם וושינגטון וגם בריסל טוענות כי מדובר בצעד שמטרתו לסייע לשיקום המדינה לאחר קריסת משטר אסד, אך מהלך זה מגיע על רקע אזהרות חמורות מצד גורמים אמריקאיים בכירים, ובראשם שר החוץ מרקו רוביו, שהתריע ביום שלישי כי סוריה נמצאת "שבועות ספורים בלבד" מקריסה כוללת ומ"מלחמת אזרחים אפית". </p><p>הסנקציות שמוסרות כיום כוללות מגבלות על סחר, השקעות, שירותים פיננסיים והעברות כספים. הסנקציות האמריקאיות, שרובן הוטלו כבר ב-2011 בעקבות הדיכוי האלים של ההפגנות העממיות על ידי משטר אסד, כללו הקפאת נכסים של גופים ואישים הקשורים למשטר, איסור על חברות אמריקאיות לפעול במדינה, והגבלות על יבוא ויצוא. ההקלות החדשות מסירות חלק מההגבלות על סקטורים אזרחיים, בהם תשתיות, אנרגיה אזרחית, בריאות, חינוך ושירותים בנקאיים, כל עוד לא יימצא קשר לגורמים הקשורים למשטר הישן.</p><p>על פי האיחוד האירופי, ההקלות כוללות את ביטול ההקפאות על מימון פרויקטים בסוריה בתחומים קריטיים כמו משק המים, החשמל, הבריאות והחינוך, וכן פתיחה מחודשת של אפשרויות השקעה ישירה. עם זאת, סנקציות ממוקדות על אנשי צבא, מודיעין ושאר בעלי תפקידים המזוהים עם משטר אסד – נותרות בעינן.</p><p>הגל הראשון של הסנקציות האמריקאיות והאירופיות החל כאמור בשנת 2011, עם פרוץ "האביב הערבי" והתגובה האכזרית של משטר בשאר אסד להפגנות, והן כללו בעיקר סנקציות ממוקדות על אישים וגופים המזוהים עם המשטר. עם החרפת הסכסוך והפיכתו למלחמה רב-חזיתית, הורחבו הסנקציות והחלו לכלול מגזרים כלכליים במלואם. ב-2019, חוק "קיסר" האמריקאי החריף את המצב והרחיב את הסנקציות גם על חברות וממשלות זרות שהמשיכו לעבוד מול משטר אסד, דבר שגרם לצניחה דרמטית בזרם הכספים והסחורות למשטר אסד בעיקר ממדינות שכנות כמו לבנון, עיראק וירדן. </p><p>התוצאה הישירה של הסנקציות הייתה קריסת שער הלירה הסורית, אינפלציה של מאות אחוזים בשנה, קיפאון בפעילות המגזר הבנקאי, מחסור חמור בתרופות, מזון ודלק, ופירוק כמעט מוחלט של מגזר הבריאות. כלכלת סוריה התכווצה משמעותית והתלות באיראן, ברוסיה ובנכסים שהגיעו דרך הלבנת הון והברחות גברה, אך לא פתרה את המשבר.</p><p>הנזק הכלכלי שנגרם לסוריה במהלך 14 השנים האחרונות הוא עצום, דבר המדגיש את האתגר הנקרא שיקום סוריה. הכלכלה הסורית הצטמקה ביותר מ-85%, מ-62 מיליארד דולר לפני המלחמה לפחות מ-8 מיליארד דולר ב-2024. למעלה מ-90% מהאוכלוסייה חיה מתחת לקו העוני ומעל מחצית מהאזרחים נעקרו מבתיהם או הפכו לפליטים. החוב הלאומי של סוריה מוערך בין 20 ל-50 מיליארד דולר, כולל התחייבויות לאיראן ורוסיה שהמשטר הנוכחי בסוריה מתנער מהן. </p><p>הקריסה הכלכלית של סוריה מורגשת היטב ברמת המגזרים. החקלאות שהייתה עמוד התווך של הכלכלה, קרסה בשל הרס תשתיות ההשקיה, בצורות ממושכות ואובדן יבולים. הצפי לשנה הנוכחית הוא שיבול החיטה יכסה פחות מ-20% מהצריכה המקומית, מה שמעמיד בסכנה את ביטחון המזון של מיליונים. יצוין כי לפני 2011, סוריה בשנים מסוימות הייתה אף יצואנית חיטה. </p><p>במשק האנרגיה, כ-30% מתחנות הכוח נהרסו לחלוטין וכ-30% נוספים דורשים שיקום. תפוקת הנפט ירדה מ-400,000 חביות ביום לפני המלחמה לפחות מ-30,000 חביות ביום ב-2024. בתחום הייצור, אזורי תעשייה מרכזיים בדמשק, חלב וחומס נהרסו והבריחה של הון אנושי ופיזי החריבה את יכולת הייצור. בתחום התשתיות, נגרם נזק נרחב לכבישים, מערכות מים, בתי חולים ובתי ספר, במיוחד בערים כמו חלב, רקה וחומס. בשל ההרס העצום וחוסר היכולת לאמוד במדויק את הנזק, הופרחו במהלך השנים הערכות שונות לגבי שווי הנזק ועלויות השיקום הדרושות. בהיעדר נתון מדויק ההערכות האופטימיות ביותר מדברות על צורכי שיקום בשווי של 250 מיליארד דולר לפחות. </p><p>אם הסנקציות אכן יוסרו באופן מדורג ואכן יוזרמו השקעות למדינה ההרוסה, הכלכלה הסורית עשויה להתחיל במסלול שיקום שיימשך לאורך שנים. מדינות המפרץ רואות בשיקום סוריה אינטרס מובהק שלהן הן כדי לבסס את היציבות האזורית, למנוע את הברחת הסמים ממנה והן כי מבחינתן המשק הסורי מציע הזדמנויות כלכליות. לפיכך, הצפי הוא כי בשלב ראשון יוזרמו המיליארדים לשיקום תשתיות ובכלל זה רשתות החשמל, המים והתחבורה. פתיחה מחדש של המערכת הבנקאית הסורית בפני בנקים אירופים ואמריקאים תוכל להחזיר את אפשרות קבלת האשראי והמימון לעסקים מקומיים.</p><p>אולם, כל אפשרויות השיקום האלה תלויות ביכולת הממשלה הזמנית להבטיח יציבות פוליטית, ביטחונית ומנהלית פנימית, כולל השחיתות הנרחבת. הספקות לגבי היציבות בסוריה באו לידי ביטוי באמירותיו ביום שלישי של שר החוץ האמריקאי רוביו, לפיהן סוריה נמצאת על סף התפרקות ומלחמת אזרחים. נראה כי הערכתו הקודרת הזו של רוביו נובעת מהצפי כי המשטר הנוכחי בסוריה ינסה לאכוף את סמכותו על כל הטריטוריה שנחשבה סורית בזמן משטר אסד ועד לפרוץ מלחמת האזרחים בשנת 2011. אם המשטר ינסה לפעול בכיוון זה, צפוי מרחץ דמים בסוריה כפי שהודגם היטב לפני מספר שבועות באזור החוף, שם נטבחו מאות מבני העדה העלאווית המזוהה עם משפחת אסד על ידי כוחות המשטר והמיליציות הג"יהאדיסטיות המסונפות אליו. </p><p>נכון להיום סוריה מחולקת לאזורי השפעה בין העדות השונות, כולל הדרוזים והכורדים וניסיון של המשטר לאכוף את סמכותו באזורים אלה באמצעות כוח צבאי, נראה כרגע כאיום המשמעותי ביותר לאפשרות תחילת השיקום של סוריה. </p><p>בעולם הערבי לא חסרות דוגמאות של מדינות שנהנו מהסרת סנקציות ותקווה לשיקום כלכלי אך חזרו למסלול של הרס ומלחמה פנימית. הדוגמה האחרונה לכך היא סודאן שהסנקציות מעליה הוסרו לאחר הצטרפותה להסכמי אברהם ונורמליזציה עם ישראל, אך הדבר לא מנע בסופו של דבר חזרה למלחמת אזרחים עקובה מדם הנמשכת עד היום. העניין שמגלות המפרציות בסוריה גדול יותר מזה שבסודאן ולכן הסרת הסנקציות על סוריה פותחת חלון הזדמנויות כלכלי שיכול לשקם את הכלכלה הסורית ולהביא לשיפור בחיי האזרחים. אולם, הצלחת המהלך תלויה בגורמים שהם בעיקר אינם כלכליים, ובראשם ריסון הגורמים הקיצוניים שהם חלק מהממסד הסורי הנוכחי.</p></p></p></p> סוריה על פרשת דרכים: הסרת הסנקציות מול סכנת התפרקות ומלחמה פנימית \| כלכליסט	查看 5291	Calcalist	2025-05-21 20:44:32 2025-05-22 10:53:30	word
3149585	无图 <p><p><p><p>האיחוד האירופי הודיע אתמול (ג") כי יבחן מחדש את הסכם הסחר החופשי עם ישראל, זאת על רקע המשבר ההומניטרי בעזה. מדובר על הסכם שנכנס לתוקף ביוני 2000 ומהווה את הבסיס ליחסים המדיניים והכלכליים בין הצדדים. בנוסף לאיחוד האירופי, בריטניה הודיעה על הפסקת המו"מ על כינון הסכם סחר חופשי חדש עם ישראל. </p><p>מהו הסכם סחר חופשי?</p><p>מדובר בהסכם בין שתי מדינות או יותר שמאפשר סחר חופשי יותר של סחורות ושירותים ביניהן, זאת בהתבסס על תנאים מסויימים שמוגדרים בו. התנאים האלה כוללים גם הגנות על משקיעים ועל זכויות קניין. המדינות למעשה מסכימות לפתוח את השווקים שלהן אחת לשנייה, זאת בין השאר באמצעות הסרת מכשולים על הייצוא כמו מכסים ומסים. ההסכמים גם מאפשרים למדינות להרוויח ממחירים נמוכים יותר ומעניקים להן גישה למשאבים אחת של השנייה. עם זאת, ההסכמים האלה חושפים מדינות לרגולציות ולפיקוח מצד המדינות איתן הן חותמים על ההסכם. </p><p>מהן ההטבות המרכזיות של הסכמי סחר חופשי?</p><p>היתרונות הבולטים כוללים הפחתה או הסרה מוחלטת של מכסים על סחורות, ובכך הפיכה של הסחורות לתחרותיות יותר בשוק, הגנה על זכויות קניין ושמירה על תקני איכות. מעבר לכך, הסכמי סחר חופשי מאפשרים למדינות רבות להשיג צמיחה כלכלית מהירה, למשוך השקעות זרות ולספק משרות בשכר גבוה יחסית לעובדים המקומיים. כמו כן, ההסכמים יוצרים סביבה תחרותית יותר לצרכנים ובכך מורידים את המחירים של הסחורות. </p><p>מה החסרונות המרכזיים של הסכמי סחר חופשי?</p><p>יש גם צדדים שליליים לפתיחת הגבולות לסחר חופשי. כך, תעשיות מקומיות מסויימות לא יוכלו להתחרות עם היריבות הזרות, מה שיוביל לפיטורים ואולי אף לעלייה בשיעור האבטלה. תעשיות רחבות יותר עשויות להעדיף לעבור למדינות עם חוקים מקלים יותר בנוגע לסביבה ולעבודה, מה שעלול לגרום לעבודת ילדים או לזיהום. סחר חופשי עלול להפוך מדינות גם לתלויות יותר בשוק העולמי עבור סחורות מרכזיות, כך שיתקלו בבעיות בתקופות של משברים. </p><p>כיצד מיושמים הסכמי סחר חופשי?</p><p>לרוב מדיניות מסחר חופשי מיושמת על ידי הסכם רשמי והדדי בין המדינות המעורבות. מדיניות מסחר חופשי לא בהכרח אומרת שממשלות מוותרות לגמרי על כל פיקוח על היבוא והיצוא או מבטלות את כל הצעדים הפרוטקציוניסטים. למעשה, רק הסכמים בודדים בימינו מובילים לסחר חופשי לגמרי. כך למשל, ניתן להגיע להסכם סחר חופשי עם מדינה אחרת, אך במסגרתו לאסור על יבוא תרופות ספציפיות שלא מאושרות לשימוש באותה מדינה. כך גם לגבי חיות, מזון מעובד או צעצועים שלא עומדים בתקנים המקומיים. ההסכמים גם לא מעניקים בהכרח פטור גורף מכל המכסים, אלא המדינות יכולות לקבוע על אילו סקטורים יושתו מכסים. </p><p>מה ההפך מסחר חופשי?</p><p>המדיניות ההפוכה לסחר חופשי היא פרוטקציוניזם, אותה אימץ נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. המטרה של מדיניות פרוטקציוניזם היא להגן על תעשיות מקומיות מתחרות זרה, זאת באמצעות יישום צעדים כמו השתת מכסים, מכסות יבוא וסובסידיות. כך למשל, מכסים הופכים את המוצרים המיובאים ליקרים יותר ובכך לפחות תחרותיים לעומת התוצרת המקומית. בדומה, מכסות יבוא מגבילות את הכמות של סחורה מסויימת שאפשר לייבא בתוך מסגרת זמן קבועה. סובסידיות הן סיוע פיננסי שמעניקה הממשלה לתעשיות המקומיות, ובכך מאפשרת להן להפחית את עלויות הייצור ולשמור על מחירים תחרותיים. תעשיית המכוניות החשמליות של סין מואשמת לדוגמה בקבלת סובסידיות לא הוגנות מהממשלה שהופכות את המכוניות לזולות ופוגעות במתחרות באירופה ובארה"ב. </p><p>הטענות העיקריות נגד פרוטקציוניזם הן שהמדיניות פוגעת במסחר הבינלאומי, מצמצמת את הצמיחה הכלכלית ומובילה למלחמות סחר. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא "יום השחרור" של טראמפ שבו חשף מכסים בשיעורים שונים על כל שותפות הסחר של ארה"ב. </p><p></p></p></p> על רקע האיום הכלכלי מאירופה: כל מה שצריך לדעת על הסכמי סחר חופשי \| כלכליסט	查看 3235	Calcalist	2025-05-21 20:08:27 2025-05-22 10:53:30	word
3149584	无图 <p><p><p><p>וורן באפט פורש. בגיל 94 הודיע המשקיע האגדי שהוא מעביר הלאה את המושכות של ברקשייר האת"וויי - אימפריית הביטוח וההשקעות שהוא בנה, שנסחרת בשווי של 1.1 טריליון דולר. וכמו תמיד אצל באפט זה נעשה בלי הרבה רעש - רק בהירות, צניעות והומור עצמי.</p><p>במשך שישה עשורים שחה באפט נגד הזרם: התעלם מטרנדים ומספקולציות מאקרו, והקפיד לשמור על פוקוס גבוה בבחירת הסקטורים והנישות שמהן מגיעות מטרות ההשקעה שלו. בשנים 2024-1965 צמח ההון העצמי למניה של ברקשייר בשיעור שנתי של 19.8% לעומת 10.3% במדד S&P 500, והחישוב הזה אינו כולל את תשואת קרן הגידור שבאפט ניהל לפני ברקשייר, שעמדה על כ-32% לשנה על פני כ-12 שנים.</p><p>המספרים מדברים. הם מספרים לנו שהגאונות האמיתית של באפט היא רעיונית. הוא לא רק בחר מניות בחברות ציבוריות מעולות - הוא ביסס שיטה. בניגוד להיגיון הכלכלי, שמקדש הימנעות מיצירת תחרות לברקשייר על מניות ועסקאות אטרקטיביות, הוא נהג להקדיש חלק ניכר ממרצו בעשורים האחרונים להנחלת תפיסת עולמו ותובנות ההשקעה שלו בקרב מיליוני משקיעי ערך שביקשו ללמוד ממנו, ועשה זאת במכתבים השנתיים למשקיעים, באספת בעלי המניות השנתית המפורסמת באומהה, בראיונות לתקשורת ועוד.</p><p>ארבעה עקרונות מרכזיים עומדים בבסיס התורה של באפט: חפיר, פלואט (Float) ביטוחי, זהות אינטרסים ופוקוס.</p><p>1. חפיר</p><p>באפט טען שעסק טוב הוא כמו טירה, והשאלה היא איזה חפיר מגן עליה. במילים אחרות, הוא שואל מהו היתרון של החברה, שמגן עליה מפני תחרות?</p><p>חפיר הוא יתרון מבני, שמגן על החברה מפני שינויים בשוק, ויש מגוון רחב של חפירים. זה יכול להיות מותג חזק ואהוב, לדוגמה, קוקה קולה, החזקה ותיקה של ברקשייר. קוקה קולה אינה רק יצרנית משקאות — היא מחזיקה במותג בינלאומי, נהנית מהרגלים צרכניים ויש לה רשת הפצה עולמית. באפט לא חיפש חברות עם רווחים זמניים אלא עם יתרון מתמשך. "אם מישהו היה נותן לי 100 מיליארד דולר כדי לוותר על ההובלה הגלובלית של קוקה קולה בעולם המשקאות הקלים, הייתי מחזיר את הכסף ואומר לו שזה בלתי אפשרי", התבטא באפט בקשר לחברה.</p><p>2. פלואט</p><p>חברות מגייסות לרוב כסף בשתי דרכים: באמצעות בעלי המניות (הון) או הלוואות (חוב). באפט זיהה אפשרות שלישית: הפלואט הוא כסף שהמגייס אינו הבעלים שלו אבל הוא מחזיק בו ויכול להשקיע אותו. איך?</p><p>במרבית המקרים מדובר בתחום הביטוח, שבו הפלואט הוא כסף שהחברה עדיין אינה צריכה לשלם ומקורו בפרמיות. הלקוחות משלמים היום סכום חודשי קבוע וידוע מראש, והתביעות נגד הביטוח - אם אכן יהיו כאלה - יתממשו בעתיד הרחוק. בינתיים ההון הזה יושב במאזן החברה ויכול לשמש להשקעות. כפי שבאפט תיאר זאת: זה כמו להחזיק בבנק, אבל בלי לשלם ריבית על הפיקדונות.</p><p>"המודל הזה של שלם עכשיו - קבל אחר כך, מותיר בידינו סכומים גדולים — כסף שאנו קוראים לו "צף" - שבסופו של דבר יגיע לאחרים. בינתיים אנחנו יכולים להשקיע את הכסף הצף הזה לטובת ברקשייר. אף שפוליסות ותביעות של לקוחות באות והולכות, היקף הכסף הצף נותר יציב בצורה יוצאת דופן לעומת היקף הפרמיות. כתוצאה מכך, ככל שהעסקים צומחים, כך גדל היקף הכסף הצף", כתב באפט ב-2010 במכתב למשקיעים.</p><p>הפלואט - מימון חינמי וחסר סיכון - הוא הדלק הסילוני שהפך מנהל השקעות, מוכשר ככל שיהיה, לבעל הון גדול יותר מג׳ף בזוס וביל גייטס, מייסדי חברות ששינו את העולם.</p><p>גם פיירפקס (Fairfax) הקנדית מיישמת את העיקרון הזה. תחת הנהגתו של פרם ווטסה (Prem Watsa) - משקיע ערך סבלני ומחושב, המכונה לעתים באפט הקנדי - בנתה החברה מודל המבוסס על שילוב של פעילות ביטוח רווחית והקצאת הון ארוכת טווח לתחומים שבהם אחרים חוששים לגעת: חוב פרטי, תשתיות, מניות ערך וחברות החזקה בשווקים מתפתחים. הודו, למשל, נהפכה בשנים האחרונות למוקד השקעה מרכזי - ממימון בנקים, דרך חברות ביטוח ועד שדות תעופה. גם פיירפקס, כמו ברקשייר, שמה דגש על ניהול שמרני, תשואה על ההון וסבלנות אינסופית כמעט. עם תשואה שנתית ממוצעת של כ־19.2% משנת 1985 היא מוכיחה שהשיטה של באפט ניתנת ליישום.</p><p>גם אפולו לקחה את רעיון הפלואט למקום נוסף: היא מגייסת פלואט דרך הון פנסיוני (ביטוח אנונה) ומשתמשת בו להשקעות אשראי פרטי מורכבות. כך היא יוצרת מנוע השקעות יציב, עמיד בפני לחצי שוק, שמזכיר את באפט - רק עם ארכיטקטורה של המאה ה-21 ובתוספת נדירה: היכולת להשקיע בחוב שהיא עצמה מעצבת ומייצרת (Origination).</p><p>3. זהות אינטרסים</p><p>באפט לא השקיע רק בעסקים, אלא גם באנשים שמנהלים אותם. הוא חיפש הנהלות שיש להן "Skin in the game" - בכירים שמחזיקים בעצמם מניות בחברות שהם מנהלים, נטולי אגו ומבינים בהקצאות הון, ולכן מקבלים החלטות כבעלים בחברה ולא כשכירים שמחכים לבונוס הבא וחיים מרבעון לרבעון. וכשהאינטרסים של ההנהלה מיישרים קו עם אלה של בעלי המניות, מתקבלות החלטות נכונות לאורך זמן.</p><p>"המנהלים המובילים שלנו תמיד חושבים כמו בעלי החברה; וזו המחמאה הגדולה ביותר שאפשר לחלוק למנהל", כתב למשקיעים ב-1986.</p><p>מארק צוקרברג הוא מייסד פייסבוק (כיום מטא) ומנכ"ל החברה מיום היווסדה, ו-97% מההון שלו עדיין נמצא בחברה שהוא מוביל. כשמנהלים חושבים כמו בעלי מניות, הם מקבלים החלטות שבונות ערך אמיתי, ולא מתמקדות בהצפת רווחים לטווח קצר.</p><p>4. פוקוס</p><p>צ’ארלי מאנגר, שותפו המנוח של באפט, אמר שפורטפוליו מנצח יכול להכיל רק ארבע מניות. גם באפט דחה את הקונצנזוס של פיזור השקעות כדרך להפחתת סיכון, והוא הגדיר אותו "הגנה מפני בורות". מי שמבין את החברה שהוא משקיע בה לא צריך עשרות פוזיציות.</p><p>"מי שיש לו הרמון שבו 40 נשים לא יצליח לעולם להכיר אפילו אחת מהן לעומק", אמר באפט. </p><p>אפל, למשל, שנכנסה לפורטפוליו של ברקשייר ב-2016 כהחזקה גדולה יחסית, הגיעה סביב שנת 2022 להוות כמחצית מהתיק הציבורי עם שווי החזקה של יותר מ-150 מיליארד דולר - לא מתוך חוסר זהירות, אלא מתוך הבנה עמוקה של מודל ההכנסות, הערך האינטרינזי והיתרון התחרותי של החברה.</p><p>כאן נכנס המושג אלפא - התשואה העודפת שמנהלי השקעות מייצרים מעל מדד השוק. ולפי באפט, פוקוס הוא מהותי ליצירת אלפא. זה אולי נשמע פשוט, אבל פוקוס דורש משמעת, אומץ ואמונה בצדקת הדרך. זה עיקרון קיצוני, אך הציפייה שהפוזיציה ה־27 בגודלה בתיק, למשל, תייצר אלפא, אינה הגיונית על פי באפט.</p><p>דוגמה בולטת נוספת היא אמריקן אקספרס. באמצע שנות ה-60 החברה היתה במשבר אמון קשה, בעקבות פרשת זיוף במלאי של אחת החברות הבנות. המניה קרסה, ובאפט, שזיהה את ערך המותג, את אפקט הרשת העוצמתי והנאמנות של הלקוחות, השקיע בחברה כ-40% מהונו באותם ימים. ההשקעה נהפכה לאחת המצליחות בקריירה שלו, והוא מחזיק באמריקן אקספרס עד היום.</p><p>באפט נשאר עם רגליים על הקרקע - בעסקים אמיתיים שפותרים בעיות אמיתיות ומנוהלים בידי אנשים שהוא סומך עליהם - ומה שהפך אותו לאגדה אינן רק התשואות אלא השיטה והדרך. </p><p>בעידן שבו שוקי ההון הופכים מורכבים וטכנולוגיים יותר, האלגנטיות שבה הוא מיישם את האסטרטגיות והעקרונות שלו היא רדיקלית. </p><p>החפירים, שהם עדיין חשובים; הפלואט, שעדיין צובר ריבית דריבית כשהוא מושקע נכון; ובחירת הנהלות מצוינות תוך התמקדות עיקשת - כל אלה יכולים להוביל את ממשיכי דרכו של באפט לבוננזה הולכת וגדלה משלהם.</p><p></p><p>נועה סגל היא Associate בקרן הגידור הישראלית Legacy Value Partners.</p><p>לכותבת ו/או לקרן Legacy Value Partners יש או עשוי להיות עניין אישי בכל אחת מהחברות המוזכרות במאמר</p></p></p></p> המניה שייצרה תשואה שנתית של 19% ב-40 שנה \| כלכליסט	查看 6393	Calcalist	2025-05-18 13:00:00 2025-05-22 10:53:30	word
3149583	无图 <p><p><p><p>בשנת 2024, החברות המובילות במשק הנכללות במדד ת"א 125 בבורסה תרמו למעלה ממיליארד שקל למטרות שונות, תוך התמקדות באוכלוסיות שהושפעו מהמלחמה - כך עולה מניתוח של הדוחות הכספיים של החברות במדד. </p><p>שווי השוק המצרפי של החברות במדד תל אביב 125 הוא כ-1.1 טריליון שקל, כך שהיקף התרומות היווה פחות מאחוז משווי זה. רוב גדול (71%) של החברות במדד נרתמו למאמץ הלאומי בעקבות המלחמה, חלקן הגדילו משמעותית את סכום התרומות, אחרות התחילו לתרום בעקבות המלחמה ורבות מהן ריכזו את התרומות באוכלוסיות שנפגעו מהמלחמה – מפונים מהצפון והדרום, חיילים, מילואימניקים, פצועי מלחמה ואף בשיקום של יישובים שלמים בעוטף עזה. </p><p>כל זאת התרחש בזמן שהממשלה נמנעה מקבלת החלטות, הערימה קשיים ולמעשה עיכבה את שיקום יישובי העוטף שנפגעו בטבח השבעה באוקטובר. הסיוע לישובי הצפון, למפונים ולאוכלוסיות שנפגעו מהמלחמה מצד הממשלה גם כן בושש להגיע ועל כן הצורך הרב בהירתמות החברות הגדולות במשק. </p><p>ועדיין, לא כל תרומה נולדה מהירתמות ורצון טוב. לצד עשרות מיזמים קהילתיים חשובים ותרומות אמיתיות מתוך תחושת אחריות לאומית, ניכרת גם מגמה אחרת: תרומות שמשרתות גם את מטרות המותג. חלק מהחברות בחרו בנתינה שיכולה לחזור אליהן דרך הכנסות או חיזוק מוניטין. </p><p></p><p>חלק מהתרומות ניתנו כהטבות ללקוחות או כשירותים שמיטיבים שיווקית עם התורמים מה שמעלה שאלות על הגבול בין תרומה לקהילה לבין פעילות שיווקית. </p><p>הבנקים מובילים</p><p>הבנקים, שסיימו את שנת 2024 עם רווחי שיא של 30 מיליארד שקל – עלייה של 15% מהרווח ב-2023 הובילו, בפער רב, גם את היקף התרומות וכן את שיעורן מתוך הרווח. חמשת הבנקים המרכזיים תרמו 765 מיליון שקל בשנה שעברה, ומתחילת המלחמה תרמו חמשת הבנקים למעלה ממיליארד שקל בתרומות כספיות ובהטבות ללקוחותיהם. </p><p>בקרב הבנקים מוביל בנק הפועלים עם הטבות ותרומות בסכום של 447 מיליון שקל מתחילת המלחמה למטרות הקשורות להתמודדות בהשלכות המלחמה. ב-2024 תרם בנק הפועלים 278 מיליון שקל - באותה השנה הציג הבנק רווח נקי של 7.6 מיליארד שקל, עלייה של 3.7% ביחס לשנה הקודמת, כך שהתרומות היוו 3.6% מהרווח – שיעור התרומה הגבוה ביותר מבין הבנקים.</p><p>התרומות בלבד, ללא ההטבות הנוספות, קפצו משמעותית עם פתיחת המלחמה בשבעה באוקטובר 2023. </p><p>בעוד שב-2022 סך התרומות של בנק הפועלים הסתכם ב-21 מיליון שקל, ב-2023 הסכום עלה ל-31 מיליון שקל וב-2024 קפץ ל-119 מיליון שקל, 47 מיליון מהם לטובת שיקום עוטף עזה. תרומות והטבות הבנק התמקדו בתושבי עוטף עזה, תושבי הצפון, פצועי המלחמה, משרתי המילואים, בעלי עסקים קטנים וסטודנטים. </p><p>עדיין, מרבית סכום התרומות היווה הטבות ללקוחות כמו הקלות ללקוחות, דחיית הלוואות, ויוזמות שעשויות להתפרש גם כפעולות שימור לקוחות או חיזוק נאמנות. </p><p>בנק לאומי, שרשם בשנת 2024 את הרווח הגבוה בתולדותיו – 9.8 מיליארד שקל, תרם מתחילת המלחמה 370 מיליון שקל ובשנת 2024 לבדה תרם 234 מיליון שקל - 2.3% מהרווח. התרומות התמקדו באוכלוסיות שנפגעו כגון מיזם "קטיף לאומי"- מלגות לסטודנטים שהתנדבו לסייע לחקלאים; פרויקט מימון חתונות לזוגות ששירתו תקופה ממושכת במילואים ומענקים לבעלי עסקים במילואים. </p><p>בנק דיסקונט, שרשם גם הוא ב-2024 רווח שיא של 4.3 מיליארד שקל, תרם מתחילת המלחמה 231 מיליון שקל ובשנה שעברה תרם 105 מיליון שקל – 2.4% מהרווח. </p><p>הבנק התמקד בתרומות מגוונות יותר ופחות ממוקדות בהשלכות המלחמה לאוכלוסיות כמו ילדים ובני נוער, סטודנטים, חיילים, קשישים, אוכלוסיות עם מוגבלויות, חולים ושכבות מצוקה. </p><p>חברות הביטוח נרתמו גם הן עם תרומות בסכום של 41.8 מיליון שקל בשנה שעברה. הראל תרמה בשנה שעברה 14.3 מיליון שקל לעומת 15.5 מיליון שקל ב-2023 וכן תרמה 900 אלף שקל בשעות התנדבות של עובדי החברה. החברה רשמה בשנת 2024 רווח נקי של 1.1 מיליארד שקל – זינוק של 89% לעומת 2023, כך שהתרומות היוו 1.2% מהרווח. </p><p>כלל, ששילשה את הרווח הנקי ב-2024 ל-956 מיליון שקל, תרמה 4 מיליון שקל בנוסף לקרן תמיכה לסיוע למבוטחים בעקבות נזקי המלחמה בסך 10 מיליון שקל. התרומות היוו 1.5% מהרווח של חברת הביטוח. </p><p>הפניקס, שסיכמה את 2024 עם זינוק של 91% ברווח הנקי ל-2.1 מיליארד שקל, תרמה 11 מיליון שקל לעמותות וארגונים שונים בתחומי הבריאות, החינוך הרוח והמורשת. התרומות היוו 0.5% מהרווח.</p><p>חברת הביטוח מגדל, אשר הכפילה את הרווח ב-2024 ל-870 מיליון שקל, מלבד תרומות לאוכלוסיות שונות בסך 9.7 מיליון שקל ב-2024, שהיוו 1.1% מהרווח - גם התחייבה להענקת תמיכה כספית ארוכת טווח בסכום של 10 מיליון שקל לעיר שדרות שתיפרס על פני שלוש שנים. </p><p>ההחלטה של החברה להתמקד דווקא בעיר שדרות נבעה מכך שזו עיר שהייתה ועודנה בחזית ההתמודדות עם אתגרי הביטחון והחוסן החברתי בישראל. מדובר בסיוע משלים מעבר לסיוע המדינה לעיר. באופן דומה הבנק הבינלאומי אימץ את קיבוץ ניר עוז וממשיך לתרום לטובת שיקומו כמו גם לקיבוץ ארז לו תרם ציוד לחדר בריאות לשעת חירום. ובנק לאומי הכריז שהוא מלווה את קיבוץ בארי. </p><p>כל זאת קרה בעת שלפי דוח מבקר המדינה שפורסם בפברואר 2025, למרות שהממשלה אישרה תקציב של 5 מיליארד שקל לפיתוח עוטף עזה כבר באפריל 2024, קשיים ביורוקרטיים והתמהמהות בקבלת החלטות הובילו לפגיעה במאמצי השיקום. </p><p>המבקר מצא שהיה עיכוב בתקצוב פרויקטים לפיתוח בחבל התקומה, וגם לאחר שתושבים חזרו לבתיהם, השיקום לא החל. </p><p>למנהלת התקומה לא היה מנהל קבוע מאוגוסט 2024, אז פרשו תא"ל (מיל") משה אדרי וסגנו מראשות המנהלת, מה שהקשה על קבלת החלטות דחופות והקמת בנייני מגורים. בצפון, המצב לא היה טוב יותר. נכון לחודש מרץ 2025, פחות מ-50% מתושבי הצפון חזרו לבתיהם. גם אלה שחזרו וגילו שבתיהם נפגעו נתקלו בביורוקרטיה וקשיים מול רשויות המס והפיצויים התמהמהו. השיקום, בצפון וגם בדרום היה רצוף כשלים מצד הממשלה. והיכן שהממשלה נעלמה נכנסו ארגונים פרטיים - וגם המגזר העסקי נרתם. </p><p>מגזר נוסף שבלט לטובה בהירתמותו לתרומות בשנה שעברה בפרט ובעקבות המלחמה בכלל הוא רשתות המזון. </p><p>כך, שופרסל, שיותר מהכפילה את הרווח ב-2024 ל-665 מיליון שקל, תרמה בשנה שעברה 10 מיליון שקל שהיוו 1.5% מהרווח. התרומות התמקדו בתמיכה בתושבים מפונים, חקלאי העוטף, נכי צה"ל ואירוע הנצחה לחללי המלחמה. עם זאת, חלק מהתרומות הגיעו "בשיתוף פעולה עם ספקים ולקוחות" כלומר, כחלק ממערך מסחרי רחב יותר שאינו חף משיקולי רווח והפסד. </p><p>רמי לוי תרמה 8 מיליון שקל ב-2024 כאשר הרווח הנקי של החברה באותה שנה הסתכם ב-260 מיליון שקל – עלייה של 26% לעומת 2023. התרומות היוו כ-3% מהרווח.</p><p>רשת יוחננוף, שסיימה את 2024 עם זינוק של 52.8% ברווח הנקי ל-216.1 מיליון שקל תרמה 3.4 מיליון שקל ב-2024 לאחר שב-2023 תרמה 8.8 מיליון שקל. התרומות ב-2024 היוו 1.6% מהרווח הנקי. </p><p>חברות הקניונים עזריאלי, מליסרון וביג תרמו יחד 30 מיליון שקל. קבוצת עזריאלי, שרשמה רווח נקי של 1.4 מיליארד שקל ב-2024, תרמה באותה השנה 16 מיליון שקל שהיוו 1.08% מהרווח. אבל הדרך שבה תרמה קבוצת עזריאלי הייתה באמצעות מתן גיפט-קארדים למפונים שניתנים למימוש בקניוני החברה. הקבוצה תרמה גיפט-קארדים מתוך מלאי אתר Azrieli.com שנסגר מאז ואירחו עסקים מאיזורי עימות בקניוני החברה – מה שמשלב תמיכה כלכלית עם תוספת תנועה מסחרית. בנוסף, הם האירו את מגדלי עזריאלי בתל אביב במסרים כמו "יחד ננצח" וסמל החטופים. </p><p>ביג, אשר רשמה רווח של 1.6 מיליארד שקל ב-2024 תרמה 7 מיליון שקל שהיוו 0.4% מהרווח הנקי. החברה לוקחת חלק פעיל במאבק להשבת החטופים באמצעות קידום מסרי המטה להשבת החטופים והשאת הנושא על סדר היום במרכזי הקניות שלה. מליסרון שהרוויחה בשנה שעברה 1.2 מיליארד דולר תרמה 4 מיליון שקל ב-2024 (0.33%) למטרות שונות הכוללות תמיכה בחינוך לילדים ונוער בסיכון, ובריאות ילדים ונוער. </p><p>מדיניות התרומות השתנתה בעקבות המלחמה</p><p>חברות נוספות שבלטו בסכומי תרומה גבוהים הן שטראוס, עם תרומות של 16 מיליון שקל ב-2024 שמצטרפות לסכום של 15 מיליון שקל ב-2023; בזק עם תרומה של 14.8 מיליון שקל בשנה שעברה, שהיוו 1.17% מהרווח הנקי מיקדה את התרומות בתרומת שירותים ותשתיות תקשורת לעמותות, מפונים ואוכלוסיות מוחלשות (9 מיליון שקל מתוך התרומות), פעילות שמטיבה גם עם החברה עצמה. </p><p>ואל על עם תרומות בסך 7 מיליון שקל, שהיוו 1.3% מהרווח הנקי באותה שנה שהגיע לשיא, והיה פי 4.7 ביחס ל-2023 (545 מיליון שקל). </p><p>בדומה לחברות אחרות שנרתמו בעקבות המלחמה, לאל על לא הייתה מדיניות תרומות לפני ה-7 באוקטובר 2023. היא אימצה מדיניות כזו כך שההחלטה על תרומת 7 מיליון שקל התקבלה באמצעות ועדת תרומות בראשות מנכ"לית החברה. אותה החלטה על תרומות התקבלה בזמן שהחברה ספגה ביקורת ציבורית על רווחי הענק שהגיעו עם המלחמה, ביטולי טיסות של חברות זרות, ביקוש לטיסות חילוץ וטיסות ביטחוניות. </p><p>קבוצת דלק הקצתה החל מנובמבר 2023 תקציב תרומות של 10 מיליון שקל לטובת צרכים הקשורים במלחמה מתוכם נתרמו מתחילת המלחמה 2.9 מיליון שקל, הסכום אינו מקושר לרווחי החברה, שבשנת 2024 עמדו על 1.4 מיליארד שקל. </p><p>חברת פתאל גם היא אישרה ב-2024 מדיניות תרומות ותרמה באותה שנה 1.2 מיליון דולר שהיוו 0.3% מרווחי החברה בהתאם לאותה מדיניות; אמות הגדילה את סכום התרומות החל משנת 2024 ותרמה באותה השנה 3.6 מיליון שקל. </p><p>פז אנרגיה גם היא עידכנה בעקבות המלחמה את מדיניות התרומות ותרמה בשנה שעברה 800 אלף שקל. חברת פלרם למשל הגדילה את כמות התרומות בעקבות המלחמה ותרמה בשנת 2024 864 אלף שקל לעומת 331 אלף בשנת 2023. ישראמקו יהש אישרה גם היא מדיניות תרומות ב-2024 ותרמה באותה השנה 600 אלף דולר, בהתאם למדיניות התרומות שמגבילה אותן למיליון דולר בשנה; וכך גם שפיר הנדסה שאישרה מדיניות תרומות בשנה שעברה ותרמה 322 אלף שקל. </p><p>במקום שבו הממשלה גילתה אוזלת יד הרימו החברות את הכפפה וכך הפנו בעקבות המלחמה חלק ניכר מהתרומות למטרות קשורות: תושבי העוטף ולשיקום, לאוכלוסיות המפונים מהצפון והדרום, למילואים ולחיילים, כך לפי בדיקת מספר האזכורים לתרומות למטרות אלה. </p></p></p></p> הירתמות לאומית לצד פעילות שיווקית: התרומות של החברות במדד ת"א 125 \| כלכליסט	查看 8689	Calcalist	2025-05-19 22:23:32 2025-05-22 10:53:30	word
3149582	无图 <p><p><p><p>בעשור האחרון הייתה Varonis שנסחרת בנאסד"ק מזוהה כשחקנית "לגאסי" מובילה בעולם אבטחת המידע. אך בשנים האחרונות היא עברה שינוי עמוק - הן במוצר והן באסטרטגיה. </p><p>החברה השקיעה מעל לשש שנים בבניית פלטפורמת SaaS חדשה מהיסוד, ובסוף 2025 היא צפויה לסיים את תוכנית העברת לקוחותיה לענן, כך שתקדים את היעד המקורי בשנתיים. </p><p>נכון לנתוני הרבעון הראשון לשנת 2025, 61% מה-ARR (הכנסות שנתיות חוזרות) כבר מגיע מלקוחות בענן עם צפי ל-80% בסוף שנה זו. </p><p>בנוסף, מעל לשליש מבסיס הלקוחות הקיים השלים את המעבר בהצלחה, ובמקביל, בסיס הלקוחות החדשים צומח בשלוש השנים האחרונות ב-13% בממוצע כל שנה. </p><p>אלגוריתם צמיחה ברור ונתונים מרשימים</p><p>Varonis רושמת אקסלרציה בצמיחת ה-ARR כבר שבעה רבעונים ברציפות, כך שברבעון האחרון שיעור הצמיחה עמד על 18.6% או 664 מיליון דולר. </p><p>בניגוד לסנטימנט המשקיעים, אשר נוטים לחשוב שרוב הצמיחה נובעת מהמרת לקוחות לענן, 50% מהצמיחה נובעת דווקא מהצטרפות לקוחות חדשים. </p><p>שיעור שימור הלקוחות (GRR) עומד על למעלה מ־90%, גם כאשר החברה גובה פרמיה ביחס לפתרונות תחליפיים כמו Purview (מייקרוסופט), Cyera, Palo alto (באמצעות רכישת Dig security) ואחרים. הדבר מעיד על הדביקות של המוצר והצעת הערך המבדלת של Varonis.</p><p>לצד האצה עסקית, המבנה התפעולי של החברה משתפר במהירות. שיעור התזרים החופשי עומד על כ־20% מההכנסות, המהווה שיפור מהותי לעומת תזרים אפסי בשנת 2022. </p><p>פרופיל הצמיחה בשילוב עם המינוף התפעולי מקרב את Varonis ל-Rule of 40 (מדד שבודק יעילות ואיכות הצמיחה בחברות תוכנה וכולל צמיחה של 20% בשורת המכירות + רווחיות של 20%), שמייצג אינדיקטור מרכזי להצלחת חברות SaaS.</p><p>שיתוף פעולה עם מיקרוסופט</p><p>החברה משתפת פעולה עם מיקרוסופט, לא רק כשחקנית משלימה ל-Purview, אלא גם כשותפה אסטרטגית שמוטמעת בעולמות של Azure, 365M ו-Copilot. </p><p>התמיכה ההולכת ומתרחבת באינטגרציות עם פלטפורמות כמו Snowflake, Salesforce ו-Google drive מחזקת את מיצוב החברה כפלטפורמת Data Security רב-מערכתית, כזו שמאפשרת שליטה אמיתית בדאטה, לא משנה היכן הוא נמצא.</p><p>תחרות גוברת, אך המיצוב של Varonis נשמר</p><p>בשוק הצומח של אבטחת דאטה בענן, אי אפשר להתעלם מהתחרות מול שחקניות צעירות וחדשניות כמו Cyera, יוניקורן שהוקמה רק ב־2021, וצפויה לעבור השנה את ה-100 מיליון דולר ARR, וצומחת בקצב מסחרר. </p><p>לפי הגיוס האחרון, החברה מוערכת בשווי של 6 מיליארד דולר, בתמיכת קרנות VC מהשורה העליונה כמו Red point, Sequoia, Accel ועוד. </p><p>קצב הטמעת הפתרונות של Cyera מהיר, הממשק פשוט, והעלות נמוכה באופן יחסי ל-Varonis. עבור חלק מהמשקיעים, קצב החדירה של Cyera והאמון שהיא מקבלת בשוק הפרטי, מעורר חשש לשיבוש של Varonis. אך ההשוואה הזו מדגישה דווקא את יתרונותיה. </p><p>בעוד ש-Cyera נותנת מענה יעיל לסביבות חדשות וללקוחות שיותר רגישים למחיר, היא בדרך כלל פחות תתאים לארגונים גדולים שבהם המידע נשמר בסביבה היברידית, שבה חלק מהדאטה יושב בשרתי הלקוח וחלק בענן הציבורי. </p><p>בנוסף, Varonis מציעה פלטפורמה שלמה שמטפלת בכל שרשרת האבטחה, מגילוי, דרך ניתוח הרשאות והתנהגות, ועד תגובה אוטומטית לאירועים. כך שהיא בנויה לתפעל סביבות מורכבות ורב-שכבתיות לאורך זמן.</p><p>עם זאת, חשוב להדגיש שהתחום כולו משתנה בקצב מהיר. עבורנו, הסיכון המהותי שעומד בפני Varonis הוא תרחיש שבו החברה תתקשה להתאים את קצב החדשנות, ותתמודד עם ה-innovator dilemma (קושי בלאמץ טכנולוגיות חדשות על מנת לשמר את ההצלחה בקרב הלקוחות הקיימים). ולבסוף שחקניות חדשניות ייקחו לה נתח שוק. תרחיש זה עשוי להוביל לשיבוש טכנולוגי בשנים הבאות.</p><p>אנו מוצאים יתרון גם באיכות ההנהלה של החברה</p><p>המנכ"ל יאקי פייטלסון, שמוביל את החברה מיום הקמתה, רעב כפי שהיה לפני 20 שנה, מציג ביצוע עקבי, אסטרטגיה ברורה והקצאת הון איכותית. תגמול ההנהלה מיושר עם בעלי המניות כך שהוא נקבע על פי צמיחת ה-ARR והתזרים החופשי.</p><p>ההזדמנות שמתחבאת בתוך חוסר הוודאות</p><p>המעבר של Varonis למודל SaaS יוצר רעש חשבונאי שמערפל את תמונת הצמיחה האמיתית: בניגוד למודל ה-On-Prem שבו ההכנסות מוכרות מיידית, במודל SaaS ההכרה נפרסת לאורך זמן. הדבר יוצר אשליה של האטה ואף פוגע זמנית ברווחיות המדווחת, אף שהפעילות העסקית בפועל ממשיכה להתרחב בקצב דו-ספרתי.</p><p>לצד זאת, השוק חושש מסיכונים תפעוליים הכרוכים במעבר. נדרש לאזן בין שימור לקוחות קיימים לגיוס חדשים, לעמוד בציפיות למוצר ענני מתקדם, ולבצע שינוי ארגוני עמוק בצוותי המכירה והתמיכה. </p><p>כשמוסיפים לכך את ההייפ סביב שחקניות צעירות כמו Cyera, המשקיעים נוטים "לשבת על הגדר", בדיוק בזמן שבו החברה מבצעת מעבר איכותי, מהיר מהצפוי ושומרת על הפער מהמתחרות. להערכתנו, התמחור הנוכחי מגלם בעיקר את החששות ולא את הפוטנציאל. </p><p>בעידן של צמיחת דאטה מואצת ורגולציה מחמירה, שליטה מלאה במידע הפכה להכרח. Varonis, עם פתרון עמוק ומעל 15 שנה של בניית מוניטין, ממקמת את עצמה כמובילה בענף. להערכתנו, עד סוף 2025 Varonis תוגדר כחברת SaaS הצומחת ב-20%, ורווחית, והתמחור שלה צפוי להשתנות בהתאם.</p><p>אוראל לוי הוא מייסד Anek Capital ויועץ חיצוני למור קרנות נאמנות. סייע להכנת הכתבה ברק טיטו, אנליסט ב-Anek Capital.</p><p></p><p>האמור לעיל מובא למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ או שיווק השקעות או ייעוץ מס כדי להוות תחליף לייעוץ כאמור בידי גורם מוסמך עפ"י דין המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכן אין בו כדי להחליף את שיקול הדעת של הקורא או כדי להוות הצעה או הזמנה לבצע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. קבוצת מור מחזיקה ו/או עשויה להחזיק ו/או למכור במסגרת פעילותה השוטפת, ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים של החברה הנסקרת, והיא עשויה לקיים קשרים עסקיים נרחבים ומגוונים עם החברה הנסקרת, למועד מסמך זה ו/או במועדים אחרים, ובין היתר משום כך ולאור האמור לעיל עשוי להיות לקבוצת מור ו/או נושאי המשרה שלה ו/או מנהליה ו/או עובדיה ו/או מי מטעמה עניין אישי בנכסים ו/או בחברות ו/או בניירות הערך המוזכרים בכתבה. האמור מבוסס הערכה בלבד ועשוי שלא להתממש או להתממש באופן חלקי או שונה מהמתואר. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. קבוצת מור אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור ולא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש בכתבה זו, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. </p></p></p></p> הגיוס הנוצץ של סיארה מדגיש את הזדמנות ההשקעה שמסתתרת ב-Varonis \| כלכליסט	查看 5742	Calcalist	2025-05-21 16:36:12 2025-05-22 10:53:30	word
3149581	无图 <p><p><p><p>חרם שבבי ה-AI של ארה"ב על סין הוא "כישלון" – כך תקף אתמול (ג") מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג"נסן הואנג, במסיבת עיתונאים שערך בכנס קומפיוטקס בטיאוואן.</p><p>אנבידיה, כמובילת שוק שבבי ה-AI העולמי, היא הנפגעת העיקרית מהמגבלות של הממשל האמריקאי על ייצוא שבבים עתירי-ביצועים לסין. המגבלות, שהוטלו על ידי ממשל ביידן באוקטובר 2022, הודקו בכמה הזדמנויות מאז ושומרו על ידי ממשל טראמפ, נועדו להגביל את היכולת של סין לפתח יכולות AI משמעותיות. ההצלחה של דיפסיק (DeepSeek) הסינית לפתח מודל AI מתקדם חרף מגבלות אלו כבר העלתה ספקות לגבי יעילותן.</p><p>עתה יוצא הואנג, שביקר את המגבלות בעבר, במתקפה חריפה נגדן. לדבריו, במקום לפגוע ביכולות ה-AI של סין, מגבלות הטעינו באנרגיה משמעותית יריבות מקומיות של אנבידיה, ובראשן את וואווי, שבנו חלופות מקומיות לחומרת AI. "לפני ארבע שנים, לאנבידיה היה נתח שוק של 95% בסין, היום הוא רק 50%", אמר הואנג. "השאר זו טכנולוגיה סינית. יש להם הרבה טכנולוגיה מקומית שהם ישתמשו בה אם לא תהיה להם גישה לטכנולוגיה של אנבידיה. חוקרים סינים ישתמשו בשבבים משלהם. הם ישתמשו בטכנולוגיה שהיא השנייה הטובה ביותר. חברות מקומיות מאוד נחושות. מגבלות הייצוא נתנו להן דחיפה, והממשלה תומכת בהאצת הפיתוח שלהם. אז אני חושב, בסופו של דבר, שמגבלות הייצוא הן כישלון".</p><p>הואנג תקף גם את רגולציית ה-AI Diffusion שהציג ממשל ביידן בימיו האחרונים, ושהיתה מגבילה משמעותית את ייצוא שבבי AI למרבית מדינות העולם, שחולקו לשלושה דרגים. הרגולציה, שהיתה אמורה להיכנס לתוקף בשבוע שעבר, בוטלה ברגע האחרון על ידי ממשל טראמפ. "הנחת היסוד של הרגולציה הוכחה כפגומה", הוא טען. "אם ארה"ב רוצה להישאר בעמדת הובלה, אנחנו צריכים למקסם ולהאיץ את חדירת הטכנולוגיה שלנו, לא להגביל אותה".</p></p></p></p> ג'נסן הואנג תוקף: חרם שבבי ה-AI של ארה"ב על סין הוא "כישלון" \| כלכליסט	查看 1577	Calcalist	2025-05-21 15:24:54 2025-05-22 10:53:30	word
3149580	无图 <p><p><p><p>החודשים הראשונים של כהונת טראמפ השנייה יצרו לאפל בעיה מורכבת מסוג חדש. מצד אחד, לחברה יש תלות גדולה בסין, הן כמרכז ייצור משמעותי והן כמקור הכנסות מרכזי (המדינה אחראית לכחמישית מהכנסות החברה). היא צריכה לשמור על יחסים טובים עם בייג"ינג ולהתאים את מוצריה לקהל המקומי אחרת היא תאבד עשרות מיליארדים בהכנסות מדי שנה, אם לא יותר. מנגד, סין היא היעד המרכזי של מלחמת הסחר של טראמפ, וחיכוך עם הבית הלבן סביב נושא זה יכול לייצר לחברה קשיים משמעותיים בפעילותה השוטפת.</p><p>האתגרים בהקשר זה כבר צפו אחרי מכסי הענק, שהושהו לעת עתה, שהטיל טראמפ על יבוא מסין ושטלטלו את מניית אפל. אבל עתה, צץ אתגר חדש שעתיד לאלץ את אפל לבחור: שיתוף פעולה מקומי שייתן ללקוחות בסין מוצר שמותאם לצרכים שלהם ועימות אפשרי עם טראמפ, או כניעה לדרישת הבית הלבן והשקת מוצר נחות יותר בסין שגם יכול לייצר מתחים עם בייג"ינג.</p><p>אפל מקדמת מהלכים להגדלת יכולות ה-AI של האייפון שלה. כחלק מכך, מטמיעה החברה צ"טבוטים של חברות AI שנגישים דרך סירי. נכון לעת עתה אמנם שולב במכשירים ChatGPT של OpenAI, אך אפל מקיימת מגיעים על הטמעת מודלים של חברות אחרות. בין השאר, מנהלת החברה מגעים עם עליבאבא, על מנת להנגיש את צ"טבוט ה-AI שלה למשתמשי אייפון בסין. זאת, מכיוון ש-OpenAI לא פועל בבייג"ינג ואפל נדרשת לשיתוף פעולה עם חברה מקומית.</p><p> ואולם, לפי דיווח של הניו יורק טיימס, עסקה זו מעוררת חשש בממשל האמריקאי, ובחודשים האחרונים הבית הלבן וגורמים בקונגרס בוחנים את תוכניות החברה בתחום, וחוששים שאפל תסכים לוויתורים או תחתום על הסכמים שיכפיפו אותה לחוקים בסין.</p><p>גורמים רשמיים בבית הלבן ובוועדה המיוחדת של בית הנבחרים לסין העלו את הסוגיה ישירות בשיחות עם בכירי אפל, והתעניינו בין השאר בתנאי העסקה עם עליבאבא, איזה מידע תשתף אפל עם החברה הסינית, והאם העסקה כוללות התחייבויות שונות כלפי הרגולטור הסיני. לפי הניו יורק טיימס, בפגישה שנערכה בבית הלבן במרץ בכירי אפל לא יכלו להשיב על מרבית שאלות אלו.</p><p> לדברי מקורות, החשש בוושינגטון הוא שעסקה שכזו תסייע לעליבאבא לשפר את יכולות ה-AI שלה, תרחיב את השימוש בצ"טבוטים סיניים שנתונים למגבלות הצנזורה החריפה במדינה (בינואר הודגם שהצ"טבוט המשבש של דיפסיק מתאים תשובות בנושאים שונים לקו התעמולה של בייג"ינג), ותחזק את היכולת של הממשל בבייג"ינג להשפיע וללחוץ על אפל בנושאי צנזורה ושיתוף מידע.</p><p>כן קיים חשש ששיתוף הפעולה עם עליבאבא יפתח את הדלת לשיתופי פעולה דומים עם חברות סיניות אחרות, כמו באיידו ובייטדאנס. אלו יוכלו למנף את הגישה הרחבה למשתמשים שמספקים מכשירים פופולריים כמו אייפון על מנת לשפר את מודלי ה-AI האלו, ולאחר מכן יעשה שימוש במודלים למטרות צבאיות.</p><p>לאפל, מצדה, יש אינטרס לסייע ולשפר את המודלים שפועלים במכשיריה, שכן התוצאה תהיה שירות טוב יותר עבור הצרכנים בסין. "ארה"ב נמצאת במירוץ AI עם סין, ואנחנו לא רוצים שחברות אמריקאיות יסייעו לחברות סיניות לרוץ מהר יותר", אמר לניו יורק טיימס גרג אלן, מנהל תחום ה-AI במכון המדיניות Center for Strategic and International Studies. "שיתוף פעולה של אפל עם עליבאבא מנוגד למאמצים דו-מפלגתיים להאט את קצב פיתוח ה-AI בסין".</p><p>ראג"ה קרישנאמורת"י, החבר הדמוקרטי הבכיר בוועדת בית הנבחרים לסין, אמר שהוא מוטרד מכך שאפל לא נוהגת בשקיפות ביחס להסכם שלה עליבאבא. "עליבאבא היא מייצגת מובהקת של אסטרטגיית ההיתוך בין טכנולוגיה צבאית לאזרחית של המפלגה הקומוניסטית, ואפשר רק לנחש למה אפל בוחרת לעבוד איתה ב-AI", הוא אמר. "יש חששות רציניים ששיתוף פעולה זה יסייע לעליבאבא לאסוף מידע לשיפור המודלים שלה, בשעה שאפל עוצמת עין להפרת זכויות יסוד של משתמשי אייפון בסין".</p><p>יש כבר תקדים לוויתור של אפל על עסקה בסין בעקבות לחץ מהבית הלבן. ב-2022, זנחה החברה עסקה לייצור שבבי זיכרון עם YMTC הסינית בעקבות דרישה של ממשל ביידן. אבל לנסיגה מעסקה אפשרית עם עליבאבא, לפי הניו יורק טיימס, צפויות להיות השלכות קשות הרבה יותר מבחינת אפל. בבייג"ינג מגבילה בצורה הדוקה את סוגי השירותים שיכולים לפעול בסין (פייסבוק, למשל, לא זמינה במדינה באופן רשמי), ואפל לא יכולה להשיק יכולות AI של חברות אמריקאיות סתם כך. שיתוף פעולה עם חברה מקומית הוא קריטי על מנת להנגיש יכולות AI מתקדמות למשתמשי אייפון בסין, ועל מנת למנוע מהמכשיר לפגר אחרי סמארטפונים של יצרניות מקומיות.</p><p>ואולם, מול צורך זה ניצבת עמדה נחושה של הממשל להגביל את יכולות ה-AI של סין, וצורך מהותי של אפל לשמר יחסים טובים עם הבית הלבן. טראמפ כבר ביקר את החברה בשבוע שעבר, ואמר שהוא חושב שזה "קצת בעייתי" שבתגובה למכסים על סין המנכ"ל טים קוק מעביר ייצור מכשירים להודו במקום לארה"ב. "אנחנו לא רוצים שתבנה בהודו", סיפר טראמפ שאמר לקוק. "הודו יכולה לדאוג לעצמה. הולך להם טוב מאוד. אנחנו רוצים שתבנה כאן".</p><p>ייצור אייפון בארה"ב אינו אפשרי ללא השקעה משמעותית וארוכת שנים, ועלייה ניכרת בעלות הסופית של המכשיר. לא סביר שאפל תיכנס למהלך מסוג זה. לחברה אין כנראה ברירה אלא להתעמת עם הממשל סביב סוגיה זו, מה שמתיר לה פתח תמרון קטן מאוד בסוגיות אחרות. האם אפל יכולה להרשות לעצמה להיכנס לעימות כפול עם ממשל טראמפ, הידוע בנקמנותו, סביב שתי סוגיות שנמצאות בליבת הפעילות שלו?</p><p>מנגד, אפל זקוקה לשיתוף הפעולה עם עליבאבא על מנת לחזק את מכירות האייפון בסין, שסובלות מנסיגה מתמשכת. לפי נתונים של IDC, עוד לפני הטלת המכסים על סין, ברבעון הראשון של 2025, נתח השוק של האייפון במדינה צמח ב-9% ואפל הדרדרה למקום החמישי ברשימת ספקיות הסמארטפון הגדולות בסין. מנגד, נסיגה מהעסקה עלולה לגרור תגובת נגד מעליבאבא עצמה (שיכולה, למשל, לפגוע בקידום המכשיר בפלטפורמות הסחר המקוון שלה), או אפילו מצד הממשל בבייג"ינג שיכול להטיל על אפל מגבלות וסנקציות שיקשו על פעילותה במדינה.</p><p>אם הבית הלבן לא ייסוג מדרישתו למניעת עסקה עם עליבאבא, אפל תמצא את עצמה בתרחיש של הפסד-הפסד, שבו כל פעולה שתנקוט עתידה לפגוע משמועתית בפעילותה ובהכנסותיה. והדילמה תהיה, איזו פעולה תפגע בה פחות בטווח הארוך.</p></p></p></p> אפל בין הפטיש לסדן: שיתוף פעולה עם עליבאבא בתחום ה-AI מעורר זעם בוושינגטון \| כלכליסט	查看 5263	Calcalist	2025-05-21 16:08:14 2025-05-22 10:53:30	word
3149579	有图 <p><p><p><p>בהלת הדיפנס טק אוחזת בכולם. ל"כלכליסט" נודע כי סטארט אפ חדש בשם ליין 5 (LINE 5) השלים גיוס של 20 מיליון דולר - גיוס הסיד הגדול ביותר בתחום בכל העולם מתחילת השנה. </p><p>מדובר בסטארט-אפ שהקימו לפני חודשים אחדים גיגי לוי, מייסד קרן ההון סיכון NFX ויפתח שולמן, מייסד חד הקרן רדיס. המייסדים הנוספים הם שרי רכב-ברוש שמשמשת כסמנכ"לית התפעול של החברה וכיהנה בעבר בתפקיד זה במיזם SPACE IL וכן מתן מלמד סמנכ"ל הטכנולוגיות (CTO) והיזם שמאחורי IRON DRONE, אחד מהפתרונות המרכזיים של צה"ל בהתמודדות עם איום הכטב"מים.</p><p>1 צפייה בגלריה </p><img src="https://pic1.calcalist.co.il/picserver3/crop_images/2023/03/26/B1tvWg0gn/B1tvWg0gn_1203_489_772_434_0_x-large.jpg" rel="noopener noreferrer"><img src="https://pic1.calcalist.co.il/picserver3/crop_images/2023/03/26/B1tvWg0gn/B1tvWg0gn_1203_489_772_434_0_x-large.jpg" rel="noopener noreferrer"><p>יפתח שולמן מייסד חד הקרן רדיס</p><p>(צילום: אוראל כהן)</p></p><p>קרן NFX הובילה את הגיוס החריג בגודלו שבו השתתפו גם אנג"לים, קרן קינטיקה (קרן ישראלית-אמריקאית שפועלת מתחת לרדאר ומתמחה בתחום הדיפנס) וקרן איירון ניישן. החברה נקראת LINE 5 לזכרה של איילת לנגר אלקובי ז"ל, חברתו של שולמן שנרצחה בפיגוע בקו 5 באוקטובר 1994.</p><p>כמו בחברות דיפנס טק רבות, הפיתוח של ליין 5 עדיין נשמר בסוד, אך שולמן מנכ״ל החברה היה לוחם בסיירת מטכ״ל בשירותו הצבאי, וכעת רוצה לשנות את שדה הקרב כדי שהלוחמים יסתכנו פחות. לוי-וייס, שהיסטורית התמקד יותר בתחום הגיימינג עד היום והיה מוכר בעיקר מחברות כמו פלייטיקה, הוא יו״ר החברה. </p></p></p></p> סטארט-אפ ביטחוני של גיגי לוי-וייס ויפתח שולמן גייס 20 מיליון דולר תוך פרק זמן קצר \| כלכליסט	查看 1467	Calcalist	2025-05-21 16:32:14 2025-05-22 10:53:30	word
3149578	无图 <p><p><p><p>163 ימים לאחר מסיבת העיתונאים האחרונה שקיים, ראש הממשלה בנימין נתניהו עורך הערב (רביעי) מסיבת עיתונאים במשרדו בירושלים, שבה הוא עונה על שאלות. מאז מסיבת העיתונאים האחרונה בדצמבר היו הצהרות של נתניהו שלא כללו שאלות, סרטונים ארוכים שהועלו ברשתות ומלפני כשבועיים גם "ראיונות" - ליועצו טופז לוק.</p><p>בפתח דבריו מסר נתניהו תנחומים למשפחותיהם של סמל יוסף יהודה חירק וסמל ראשון דנילו מוקנו ז"ל, שנפלו בקרב ברצועת עזה. לאחר מכן התייחס למצב החטופים, ואמר כי "נשארו בוודאות 20 חטופים חיים, ועד 38 חללים". לדבריו, "אם תהיה הזדמנות להפסקת אש זמנית להחזרת חטופים נוספים - אני רוצה להדגיש - הפסקת אש זמנית, אנחנו ערוכים לזה".</p><p>ראש הממשלה רמז כי מוחמד סינוואר חוסל ברצועת עזה, ואחרי שמנה את מטרות המלחמה ציין כי "היעדים הללו שלובים זה בזה ואנחנו מחויבים להשיג אותם עד תום". לדבריו, כבר השגנו הרבה מאוד יחד אבל המלאכה טרם הסתיימה, יש לנו תוכנית מאוד סדורה. התחלנו בעזה, חיסלנו עשרות אלפי מחבלים, חיסלנו את רבי המרצחים - דף, הנייה, יחיא סינוואר - וכנראה גם את מוחמד סינוואר".</p><p>נתניהו אמר כי "לפני שלושה ימים הוריתי יחד עם שר הביטחון כ"ץ על פתיחת שלב נוסף במלחמת התקומה. הכוחות שלנו מנחיתים מכות עצומות שיילכו ויתגברו על מעוזי החמאס בעזה. תשאלו את תושבי שדרות, נתיבות ,באר שבע, יישובי עוטף עזה, הבתים שלהם רועדים לא מטילי החמאס אלא מעוצמת האש הכבירה של צה"ל".</p><p>לדבריו, "כוחותינו תופסים עוד ועוד שטחים כדי לנקות אותם ממחבלים ומתשתיות של החמאס. בסוף המהלך הזה כל שטחי רצועת עזה יהיו בשליטה ביטחונית של ישראל והחמאס יוכרע כליל, כדי לאפשר את חופש הפעולה המבצעי שלנו ולאפשר לידידים הטובים שלנו להמשיך לתמוך בנו, אנו צריכים לאפשר כניסה של סיוע הומניטרי".</p><p>לדבריו, "ידידי אמת ונפש שלנו אומרים לי ככה - "אנחנו נותנים לכם את כל הגיבוי, שולחים לכם נשק, גיבוי במועצת הביטחון, חסלו את המפלצות הללו אבל דבר אחד אנחנו לא יכולים לקבל, משבר הומניטרי בעזה". מנגד - אנחנו יודעים - כולכם יודעים - שחמאס בוזז חלק ניכר מהסיוע, ואת היתר מוכר במחיר מופקע כדי לממן את צבא הטרור שלו. זה מקור הכסף לממן את גיוס הטרוריסטים. אנחנו מחסלים והם מגייסים באמצעות הכסף שנכנס באמצעות הסיוע".</p><p>נתניהו הוסיף כי "כדי למנוע מהחמאס את היכולת להשתלט על הסיוע ההומניטרי פיתחנו יחד עם ארה"ב תוכנית אחרת: חלוקת מזון בסיסי לילדים. זה יחולק לשלושה שלבים. שלב א" - הכנסת מזון בסיסי עכשיו לעזה, כדי למנוע משבר הומניטרי ולאפשר את המשך הלחימה. שלב ב" - פתיחת נקודות של חלוקת מזון על ידי חברות אמריקניות שיאובטחו על ידי צה"ל. שלב ג" - יצירת אזור סטרילי שאליו תפונה האוכלוסייה האזרחית לצורכי הגנתה".</p><p>נתניהו גם מנה את התנאים שלו לסיום מלחמת "חרבות ברזל": "יש לי חדשות - אני מוכן לסיים את הלחימה בתנאים ברורים", אמר. "כל החטופים חוזרים, הנהגת חמאס מוגלית מהרצועה והארגון מתפרק מנשקו - ומתחילים את תוכנית טראמפ ברצועת עזה".</p><p>נתניהו על פסיקת בג"ץ: "הממשלה תמנה ראש שב"כ"</p><p>ערוץ 14, המזוהה עם הימין הישראלי, היה הראשון לשאול נתניהו שאלה במסיבת העיתונאים. ראש הממשלה נשאל על פסיקת בג"ץ מהיום, שקבעה כי פיטורי ראש השב"כ רונן בר נעשו שלא כדין. הוא הקריא את נוסח החוק בעניין מינוי ראש השירות, ואמר: "כולם כפופים לחוק. אני, אתה, אזרחי ישראל כולם, השופטים וגם היועמ"שית כפופה".</p><p>לדבריו, "החוק לא פריבילגיה, זה לא דבר שאתה בוחר או לא בוחר לעשות, החוק מחייב את כולם. ומי שעובר על החוק עובר על החוק. אז יש פה לדעתי שאלה פשוטה, האם בגץ והיועמ"שית יכבדו את החוק שהוא בחירת העם. אני רוצה להסביר, זו מהות הדמוקרטיה. אנחנו מדינת חוק דמוקרטית. החוק נקבע על ידי נבחרי הציבור, הציבור בוחר את הנבחרים שלו והם מחוקקים. השאלה אם יכבדו את החוק או לא".</p><p>עוד לפי נתניהו: "זה פסק דין שניתן שפוגע בחוק, בדמוקרטיה, בביטחון המדינה, כי הוא לא מאפשר לנו, מקשה על מינוי ראש השב"כ או פיטורי ראש השב"כ - זה אותו דבר. אחרי פסק הדין שקיבלנו היום, אני בטוח שיש הרבה ביקורת לגביו, ממש באותו רגע בתזמון מופלא, אני מקבל מכתב מהיועמ"שית והיא אומרת לי "אתה לא יכול למנות ראש שב"כ". למה? כי אני בניגוד עניינים".</p><p>"אני בניגוד עניינים? היא בניגוד עניינים. זה כמו הגמל שלא רואה את הדבשת שלו, זה גמל עם שתי דבשות לפחות. מה שהתברר לפני ימים אחדים במשפט שלי שעד התביעה הוא קרוב מאוד ליועמ"שית, והיא לא טרחה לדווח על זה. זה ניגוד עניינים פר אקסלנס, לא יודע אם אני הייתי נתון בדבר כזה מה היה קורה".</p><p>"אנחנו במלחמה קשה מול החמאס, והם במלחמה קשה בממשלה שנלחמת בחמאס ובאויבי ישראל", טען. "הם פוגעים בביטחון ישראל בזה שהם מקשים על מינוי ראש שב"כ. צריך למנות ראש שב"כ כמו שצריך למנות את נציב שירות המדינה. 75 שנה אין הנחיות כאלה, פתאום מוצאים עכשיו. הכול הצגה. ממשלת ישראל בראשותי תמנה ראש שב"כ. זה חיוני לביטחון שלנו - ואנחנו נעשה את זה".</p><p>נתניהו התייחס גם להפסקת האש עם חיזבאללה בלבנון, ואמר כי "אנחנו אוכפים אותה בתקיפות רבה מאוד. זה לא כמו שהיה. נחכה, יש טפטופים, נחליט. אנחנו אוכפים ביד ברזל כל הזמן, זו ההנחיה שלי לצה"ל והוא עושה את זה בצחורה יוצאת מן הכלל".</p><p>הוא נשאל על ה"ניצחון המוחלט", שהפך לביטוי שגור בפיו והובטח כבר לפני כשנה וחצי, והשיב כי "הושגו הרבה ניצחונות. אנחנו שינינו את פני המזרח התיכון. אמרתי שאנחנו נשנה את פני המזרח התיכון - שינינו. אני לא מדבר על המצב בדרום, ואנשים חוזרים לבתים למה? כי אין רקטות, יש פה ושם רקטה, אבל אין יכולת פלישה. הורדנו את חיזבאללה על הברכיים".</p><p>הוא טען כי המלחמה נמשכת זמן רב כי "שום צבא בעולם לא פגש זירה אורבנית כזאת, עם עשרות אלפי מחבלים - מעל הקרקע ומתחת לקרקע - עם אוכלוסייה שתומכת בהם. זה מצב חדש, לא היה דבר כזה, לא בפלוג"ה ולא בשום מקום אחר".</p><p>"קטאר? לא מדינה ידידותית לנו"</p><p>נתניהו נשאל על מעורבות אנשי לשכתו בפרשת "קטארגייט", ואמר כי "לא ידעתי כלום, גם היום אני לא יודע, אני יודע שיש פה שקר אחד גדול". הוא הוסיף כי "הם אומרים עליי שאני קיבלתי הון עתק מקטאר. לא קיבלתי שקל, ומי שאומר כך כבר נתבע אותו, ומי שיאמר כך ייתבע. כביכול זה השפיע עליי. תקפתי את קטאר והם תקפו אותי, לא רק בישיבות הקבינט, אני תקפתי אותם בתקשורת. אנשים משב"כ ומגופים אחרים היללו אותה".</p><p>לדברי נתניהו, "הכל ייבדק. יש פה כל כך הרבה פייק וספינים - מכאן ועד הודעה חדשה. קטאר לא מדינה ידידותית לנו. היא העבירה את הכסף הזה, מתחזקת מה שהיא מתחזקת, אבל הכשל בשבעה באוקטובר הוא כשל שחייבים לבדוק אותו - ולבדוק מה גרם לכך". בעבר ציין נתניהו כי קטאר היא "מדינה מורכבת".</p><p>רה"מ התייחס גם למתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר: "עם מה תקפו אותנו באותו יום? עם מטוסי F-35? עם טנקים?", שאל. "הם תקפו אותנו עם כפכפים וקלאצ"ניקובים וטנדרים, זה עולה פרוטות. הם בנו מנהרות, נכון, עם כל הכסף שלהם - והכסף הקטארי היה קטן ולא הלך לזה - אבל אף מנהרה לא חדרה. לא ב-7/10/ ולא מאז. למה? כי אני כראש ממשלה התעקשתי על בניית קיר תת קרקעי שחסם את כל המנהרות".</p><p>"אז הם לא חדרו מתחת לקרקע ומעל הקרקע, הם חדרו עם טנדרים, כפכפים וקלאצ"ניקובים שלא עולים כלום", המשיך. "זה בלוף אחד ענק, מה שהביא לכך זה שרשרת כשלים שצריך לבדוק אותם, אני עומד על כך שייבדקו עד תום, עד הסוף".</p><p>בהכנת הידיעה השתתפו עידן בלומהוף, איתמר אייכנר וליהיא גורדון</p></p></p></p> נתניהו במסיבת עיתונאים ראשונה מדצמבר: "ערוכים להפסקת אש זמנית; קטארגייט? לא יודע כלום \| כלכליסט	查看 6428	Calcalist	2025-05-22 01:58:16 2025-05-22 10:53:30	word

9952 «Previous 1 269 399 Next»